מהי הסכנה בתסמונת התלמיד המצוין וכיצד להיפטר ממנה
Miscellanea / / December 01, 2021
חתירה למצוינות היא לא תמיד נהדרת.
תסמונת הישג היא אמונה נחרצת שהאידיאל בר השגה, מה שמוביל לאי שביעות רצון וחרדה כרוניות.
סבטלנה קומיסרוק, דוקטורט ופרופסור באוניברסיטת קולומביה, מאמינה שסוג זה של פרפקציוניזם אופייני במיוחד לדור "כריך"- לאנשים בגילאי 45 עד 60 שנים. היא גם משוכנעת שאפשר בהחלט להתמודד עם התסמונת הזו.
ספרה החדש, דור הסנדוויץ'. סלחו להורים, הבינו ילדים ולמדו לשמור על עצמכם "פורסם בהוצאת "בומבורה". ברשותו, Lifehacker מפרסם קטע מתוך פרק 11, העוסק בתסמונת ההישגים.
אם אתה מבין את זה בשלווה, אז שְׁלֵמוּתָנוּת ותשומת לב להערכת אחרים היא לא כל כך גרועה. תלמידים מצוינים מגיבים בכנות ובמהירות לביקורת בונה ולוקחים אחריות על טעויות. זה נוח ואמין עם אנשים כאלה. הם מחייבים, הם מביאים את העבודה עד הסוף, הם לא מתנשאים ולא נרקיסיסטים. הם פועלים בצורה הגונה, קשובים לצרכים של אחרים. באופן כללי, כמעט מושלם. למה לשנות את זה?
הבעיה היא שבנשמתו של תלמיד מצטיין כזה יש ספק עצמי עגום נצחי, ביקורת עצמית ופחד מתמיד מחשיפה: "אם אחרים ידעו רק מי אני באמת, הם לא היו רוצים להתעסק איתי ואני הייתי נשאר עירום, כמו המלך ההוא באגדה אנדרסן. מה אם אני לא יכול לעשות את זה? אולי עדיף לא להתחיל? הניצחון שלי הוא באמת כלום, שניהם באמת הצליחו, וניתן להוריד את ההישגים שלי בקלות ובמהירות. אני עצמי עם זה
פְּחָת אני יכול להתמודד בקלות בלי לחכות לחשיפה..."מה אתה יכול להגיד כאן? אנשים שהם אידיאליים בעיני אחרים, בפנים, לבד עם עצמם, יכולים להרגיש רע מאוד. ולמעט חריגים נדירים, חוסר שביעות רצון עצמי הופך לכרוני.
עם זאת, יש חדשות טובות כאן: איך להתמודד עם תסמונת התלמיד המצוין ו הערכה עצמית נמוכה זה הכרחי, לעבוד רק עם עצמך - משימה זו היא בכוחנו. הרי אנחנו מדברים על שינוי פנימי שתלוי בנו לחלוטין. אף אחד לא ייתן לנו הצלה, כמו שאומרים. מה אם אנחנו רגישים לתסמונת התלמיד המצוין וזה מרעיל את חיינו?
אתה צריך להתחיל בצעד פרדוקסלי. אתה צריך להתחיל בהסכמה מלאה שלנו מבקר פנימי, בטענה שיש לנו מה לחשוף ושאנחנו בכלל לא מושלמים כמו שזה נראה...נכון. קבל את זה שאנחנו באמת לא תלמידים מצוינים. אנחנו לא עושים כמיטב יכולתנו. אנחנו עצלנים, אנחנו חותכים פינות, אנחנו שוברים סטנדרטים, ואנחנו לא עומדים. אנחנו רק בני אדם.
נסה להגיד את זה בקול לעצמך (רצוי בלי אוזניים נוספות). מה קורה איתך? אתה עלול להרגיש פחד. אולי תרצה להתווכח ולהצדיק את עצמך. אולי תאבד את הלב ואתה תיפול לדכדוך ואדישות. כל זה נורמלי. זו התגובה שלך להערכה שלך. כאן אתה יכול וצריך לשנות משהו. זה לא תלוי באף אחד אחר, רק בך: להעלות את ההערכה העצמית שלך ולהגיב לחוסר השלמות שלך בשלווה.
קבלה רדיקלית עוד על טכניקת הקבלה הרדיקלית: Linehan M. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעת אישיות גבולית. קייב: וויליאמס, 2020 העובדה שאתה רק בן אדם, עם הג'וקים, העצלות וחוסר השלמות שלך, היא הצעד הראשון והעיקרי להתגבר על תסמונת התלמיד המצוין. אימוץ מה שמתברר לפעמים כ-C. שלפעמים אתה עושה טעויות. לפעמים טעויות גדולות. ואולי הם יקרו שוב. כי אתה רק בן אדם.
אבל איך, אם כן, אפשר להיפטר מהדחף הרגיל לעשות הכל בחמש, שכואב ומייסר כל כך? איך להפסיק להושיט יד על קצות האצבעות ולעמוד על כף רגל מלאה? אין צורך להיפטר מהרצון להצליח בצורה מושלמת. אתה רק צריך לבחור מבין כל התפקידים והמשימות שלך בדיוק את זה שבאמת דורש פרפקציוניזם.
אחרי הכל, כולנו, כמובן, רוצים לראות את הרופא שלנו, או איש הכספים, או האדריכל, או הטייס רק כפרפקציוניסט. אבל יחד עם זאת, אף אחד לא צריך להיות תלמיד מצוין בכל דבר! כל אחד יכול לבחור את הקרבות שלו. והוא שם כדי לכוון את כל המאמצים שלך, ולאפשר לעצמך להוריד את הרף בתחומים אחרים. ולא יקרה כלום.
וההערכה העצמית בתחום שחשוב לנו תעלה בצדק. אחרי הכל, זה לא הכרחי מצליח בכל מקום ובבת אחת. אגב, אנחנו יכולים גם לשנות את בחירת התחום שבו אנחנו צריכים עכשיו לדחוף, לשים בצד את כל השאר. זו ההחלטה שלנו, ההערכה שלנו, ולכן היא גם תלויה רק בנו. לא משנה מה אומרים לנו הסובבים אותנו ולא משנה איזה תפוחים רקובים זרקו עלינו.
אם תתנו לעצמכם את הזכות לטעות, תהפכו בהדרגה ליותר טובים לעצמכם. אתה תהפוך לסלחן יותר לגבי החולשות והחסרונות שלך. אחרים נמשכים לאנשים כאלה, וכלל לא לתלמידים מצוינים כרוניים. הרי לצד אדם שמודה בחסרונותיו ומרשה לעצמו לטעות, אפשר גם לא לעמוד על קצות האצבעות ולא לשאוף לשלמות. וגם להיות אמיתיים, לא דוגמאות קרטון של זוכים מהכרזה של החלוץ הסובייטי.
הילדים שלכם יהיו רגועים יותר לספר לכם על הכישלונות שלהם, כי הם יבינו: לכולם יש את זה, אפילו להורים שלהם. הבת שלך, במקום תחושת חובה תורשתית ו חֲרָדָה, תהפוך ל"אמא טובה מספיק", לפי הביטוי הגאוני של ויניקוט המונח הזה הוצג לראשונה על ידי פסיכולוג הילדים והרופא הנפלא דונלד וודס ויניקוט. ס"מ. ספרו "ילדים קטנים ואמהותיהם" (מוסקווה: הוצאת קלאס, 2016) . אולי לא תמיד יש לה את הסדר המושלם, כפי שעשית פעם. אבל היא תישן מספיק בזמן שהילד ישן, ותקח אותו בזרועותיה ותשמח בו. והילד ירגיש שהאמא רגועה והעולם בטוח. רק על ידי הכרה בחוסר השלמות שלנו והשלמה עם עצמנו, נפסיק סוף סוף לרשת את תסמונת התלמיד המצטיין.
סבטלנה קומיסרוק מנתחת בפירוט את כל ההיבטים של חייהם של נציגי דור ה"סנדוויץ'" ונותנת עצות מעשיות המבוססות על ניסיון ומודרני. פְּסִיכוֹלוֹגִי מחקר.
כדי לקנות ספרקרא גם🧐
- 5 מכשולים למטרות שהמוח שלנו ממציא
- איך להפוך את חוסר הביטחון שלך לטובתך
- איך מתבטאת תסמונת המתחזה ומה עושים איתה