איך איינשטיין הפך למדען השמימי הראשון ומה צריך ללמוד ממנו

לפני אלברט איינשטיין, מדענים לא התפרסמו בעולם. הכל השתנה על ידי הפיזיקאי הדגול, ששמו הפך לשם נרדף לגאונות, ותצלום עם לשון מסתובבת - מותג אמיתי.

בספר "האומנות לקדם את עצמך. גאוני קידום עצמי מאלברט איינשטיין ועד קים קרדשיאן» ההיסטוריון והסוציולוג הגרמני ריינר זיטלמן ניתח את הביוגרפיה איינשטייןלהבין איך הוא משך את תשומת הלב של כל העולם. ניתן רק לקנא במקוריות ובביטחון העצמי של הפיזיקאי.

באישור הוצאת פוטפורי, Lifehacker מפרסמת קטע מהפרק הראשון של הספר.

---

הביוגרף של איינשטיין יורגן נפה מתקשר י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 13 פיזיקה "כוכב הפופ העולמי הראשון במדע". דיוקנו של אלברט איינשטיין "ידוע יותר מכל אחד אחר".

שמו הפך לשם נרדף לגאונות. אם קוראים לאדם "איינשטיין", זה מדבר על השכל הבלתי מתעלה שלו. אבל גָאוֹן הפיזיקאי הזה לא רק שניסח את תורת היחסות, אלא גם ששלט באמנות למכור את עצמו טוב יותר מכל מדען אחר באותה תקופה.

רוב המדענים מאמינים שתחום פעילותם מקיף בעיקר מדע. הם מדברים בקונגרסים נושאיים, כותבים מאמרים למגזינים מיוחדים. כל מי שרוצה לזכות באמינות בעיני הציבור הרחב יכול לסמוך על קנאת עמיתיו, וכן אם בנוסף, הוא ינסה להתבטא בשפה מובנת, הוא יופחת על ידם לדרגת "פופולאריז" מדעים". זה קרה כך

י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 290 ועם איינשטיין, שזכה לקנאת עמיתיו כי אף אחד מהם "לא נהנה מפופולריות כזו בציבור".

הבעיות איתן מתמודד מדען הן לעתים כה מורכבות, עד שמרבית הלא-מקודמים מתקשים אפילו להבין בערך מה עומד על הפרק. איינשטיין לא היה יוצא דופן מבחינה זו. למרות שהציבור התמוגג ממנו, העיתונים כתבו עליו בעמודים הראשונים וכולם הכירו אותו ממבט, כמעט איש לא הבין אותו תֵאוֹרִיָה.

צ'רלי צ'פלין, שעמו הופיע איינשטיין יחד עם הציבור (גם אחד מאמצעי הקידום העצמי), ציין כיאה י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 403 : "אנשים מוחאים לי כפיים כי כולם מבינים אותי, ואתה - כי אף אחד לא יכול להבין כלום."

בראיון לניו יורק טיימס שאל איינשטיין עצמו א. קלפריס. אלברט איינשטיין. איינשטיין אמר. Zitate, Einfalle, Gedanken, 2007. ס. 55 שאלה לעצמי: "איך קרה שאף אחד לא מבין אותי, אבל כולם מעריצים אותי?" בשיחה עם עיתונאי אחר הוא עצמו ענה א. קלפריס. אלברט איינשטיין. איינשטיין אמר. Zitate, Einfalle, Gedanken, 2007. ס. 226 אליו: "האם זה שהקהל מתענג על התיאוריה שלי, למרות שהם לא מבינים בה כלום, משעשע אותי? כן, אני מוצא את זה מצחיק ובו בזמן מעניין לראות את המשחק הזה. אני משוכנע בתוקף שהציבור שבוי בתעלומת אי ההבנה".

"התיאוריה הזו ניצחה בכך שגם ה'קדימה...' הספקני וגם ה'וואו!' הנלהב היו ישימים עליה, מה שנתן לציבור מקום לדמיון." W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 266 ביוגרף איינשטיין וולטר איזקסון. איינשטיין עשה צחוק מהנסיבות האלה ואמרW. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 267שכעת כל מונית ומלצר דנים בנכונות תורת היחסות.

ביום חגיגות ה-50 איינשטיין בשנת 1929, הכתב בברלין של ה-New York Herald Tribune שלח י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 15 בטלגרף למערכת, כתב היד המלא של עבודתו המדעית החדשה, שהעיתון פרסם מיד מילה במילה. כמובן, הקוראים כמעט ולא הבינו ממנו לפחות פסקה אחת, אבל זה מה שגרם לסערה ציבורית חסרת תקדים. עבור רובם, עצם העובדה שהם לא מבינים כלום הפכה לראיה ברורה שאיינשטיין חייב להיות גאון המילניום.

הפיזיקה שעשעה כאלה פּוֹפּוּלָרִיוּת, ובאחד משיריו הוא אפילו קורא י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 185 המעריצים שלהם משוגעים:

הייתי בחמש השנים האחרונות
אני רואה את הדיוקן שלי בכל מקום:
בתחנה, מעל השולחן,
בחנות מעבר לפינה.
אני לא קיץ ולא חורף
הם לא מאפשרים לחיות בשלום,
ההמונים רצים אחרי
כדי לקבל חתימה.
אני הולך לפעמים לערב
משקף את עצמי:
או שהעולם השתגע
או שאני רק חמור.

כת איינשטיין החלה בנובמבר 1919. בשלב זה חלפו 14 שנים מפרסום עבודתו על תורת היחסות המיוחדת וארבע שנים לאחר סיום העבודה "תורת היחסות הכללית". מה שהיה בעבר רק תיאוריה אושר לראשונה ב-29 במאי 1919 כתוצאה ממחקר מדעי ניסויים: ארתור אדינגטון מדד את סטיית האור במהלך ליקוי חמה ובכך הוכיח אמפירית את התיאוריה של איינשטיין. התוצאות הוכרזו ב-6 בנובמבר בפגישה משותפת של החברה המלכותית והאגודה האסטרונומית המלכותית בלונדון. הביוגרף יורגן נפה כתב י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 15 : "באותו יום, אלברט איינשטיין נולד בפעם השנייה: כאגדה וכמיתוס, כאליל ואייקון של תקופה שלמה".

אבל בפני עצמו תגלית מדעית, שדווחה לראשונה לציבור הרחב על ידי ה"טיימס 7" הלונדוני נובמבר 1919, לא יכול להסביר את הכת שהתפתחה סביב שמו של איינשטיין לאחר מכן.

לא רק התקשורת עזרה לו להשיג תהילה. הוא עצמו עבד באופן פעיל עם הציבור, כמו, אולי, אף מדען אחר לפניו. ובמקרה הזה, התברר שכן י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 22 לִשְׁלוֹט. "בהתחלה העיתונים השתמשו בשמו, אבל בהדרגה הוא למד להפיק תועלת מהשפעתם על החברה, ובכל שנה הוא השתמש בזה יותר ויותר מתוחכם... באמצעות תקשורת מיומנת עם תעשיית העיתונות, הרדיו והקולנוע, הוא יצר את מה שאסטרטגי הפרסום של היום היו מכנים מותג ".

סיפור הופעתו של אולי התצלום המפורסם ביותר של איינשטיין עם הלשון בחוץ הוא מעיד. היא הפכה לסימן ההיכר שלו ו מניע פופולרי לפוסטרים, תגים, ציורים על חולצות טריקו. התמונה צולמה ביום שבו מלאו לאיינשטיין 72 שנים. המקור מתאר אותו עם שני אנשים נוספים. היכולת שלו ליצור לעצמו מודעות התבטאה במה שהוא ביקש י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 440 הגדל את השבר עם הפנים שלך ושלח אותו למספר חברים, מכרים ועמיתים.

שואל אייזקסון W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 5 : "האם הוא יכול היה להפוך לאדם המפורסם ביותר במדע, אלמלא הילת הרעמה והמבט הנוקב המהפנט?" במילים אחרות, האם הוא היה עושה דמות פולחן אילו היה נראה כמו חבריו הפיזיקאים מקס פלאנק או נילס בור?

הופעתו של איינשטיין אינה מקרית, אלא תוצאה של אסטרטגיה גאונית למכור את עצמו.

הוא טיפח בכוונה תדמית של מדען שאינו מייחס חשיבות לבגדים, שונא צווארונים ועניבות ואינו מסרק שיער ארוך. לפי י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 399 נפה, הוא "איישם בצורה מעולה את הקלישאה של האמן האוונגרד מהמדע" והיה "המודל האידיאלי עבור צלמים, כתבים ומטיפים אחרים לפופולריות שאיתם הוא פיתח סימביוזה יוצאת דופן". כשנשאל על מקצועו, הוא ענה י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 325 : "דוגמנית אופנה". הלך י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 411 שמועות שברגע שראה את הצלם קרוב, הוא שיפר את שערו בכוונה בידיו כדי להעניק לעצמו מראה "איינשטיין" טיפוסי.

מבקר י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 404 פעם מנהיג שבט ההופי האינדיאני ליד הגרנד קניון, איינשטיין "התייצב בשמלה לאומית מלאה של נוצות מול מצלמות של צלמים". הוא עשה הכל כדי להגביר את המודעות שלו. בעוד מדענים אחרים נאמו בעיקר בכנסים מדעיים, הוא הרצה בפני הציבור הרחב ברחבי העולם.

כתב נפה י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 300 : "איינשטיין כדרכו של מיסיונר דתי שעולה לרגל להביא את תורתו לאנשים ולזמן חסידים תחת דגלו, הרצו בכל העולם באולמות צפופים ובתיאטרון אולמות". הוא כל כך הצליח בכך שמשרד החוץ בברלין פתח תיק מיוחד בנושא "נאומי פרופסור איינשטיין בחו"ל".

במיוחד דיווח שגריר גרמניה ביפן בסוף 1922 על נסיעתו של איינשטיין לארץ זו: "נסיעתו ליפן הפכה לצעדת ניצחון". כמו שנאמר י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 304 בדו"ח, "העם היפני כולו - מהדרגים הגבוהים ביותר ועד הריקשה האחרונה - באופן ספונטני, ללא הכנה וכפייה נטל חלק בכבודו!"

נאומיו של איינשטיין נמשכו לפעמים חמש שעות. "כולם רצו לפחות ללחוץ ידיים עם האדם הכי מפורסם בזמננו", המשיך השגריר. - העיתונות הייתה מלאה בכל מיני סיפורים על איינשטיין, גם אמיתיים וגם בדיוניים... י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 305 וקריקטורות שלו, שהמאפיינים העיקריים שלהן היו המקטרת הקצרה שלו, רעמת השיער העבה והמעורפלת, כמו גם רמזים לרשלנות מסוימת בלבוש."

כך דיווח העיתון "ברלינר טאגבלט". י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 302 בביקורו של איינשטיין בבירת צרפת: “הגרמני הזה כבש את פריז. כל העיתונים פירסמו את דיוקנו, נוצר גוף שלם של ספרות על איינשטיין... הוא נכנס אופנה. אקדמאים, פוליטיקאים, אמנים, אנשים פשוטים, שוטרים, מוניות, מלצרים וכייסים יודעים היטב היכן ההרצאה הבאה של איינשטיין תתקיים... קוקוטים מבתי קפה פריזאיים מבררים את רבותיהם אם איינשטיין מרכיב משקפיים ואיך הוא מתלבש. פריז יודעת הכל על אלברט איינשטיין, ומספרת אפילו יותר ממה שהיא יודעת".

האמריקאים קיבלו את פניו בהתלהבות חסרת גבול. בניו יורק, סצנות של הערצת כוכבי פולחן התרחשו ללא הרף. אנשים הושיטו את ידיהם לפחות לגעת בו. הם שמחו י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 398 כאילו מולם נמצא אליל ספורט או כוכב קולנוע. אחריו, משהו דומה באמריקה ניתן היה לראות רק בשנות ה-60 בקונצרטים של הביטלס.

הבנות צרחו ועמדו לקרוע את בגדי הפרופסור לגזרים.

הם קראו "איינשטיין, איינשטיין!" מאות צעירות מרוממות קיבלו את פניו בצלילי חצוצרות, רעשנים, שירים וצעקות. כתבים רדפו י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 396 ללכת אחריו בכל רחבי העיר. "אחד מהם הניח לפניו דף נייר עם נוסחאות וראה אם ​​החיה המוזרה הזו בלעה את הפיתיון. התייחסו אליו כמו חייזרשממנו לא ידוע למה לצפות".

איינשטיין עצמו, בשיחה עם הבעלים של הניו יורק טיימס, אדולף אוקס, תיאר י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 398 עניין בעצמו כ"פסיכופתולוגיה". אבל הוא אהב את כל ההייפ הזה סביבו, ואחרי שביקר בסופרמרקט אחד, שבו המעריצים לא עצבנו אותו יותר מדי, הוא סיפר בשמחה י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 401 : "כולם מזהים אותי ברחובות ומחייכים אליי". נכון, לפעמים הוא העמיד פנים שנמאס לו מתשומת הלב הציבורית. או שאולי זה היה כך. באחד משיריו הוא כתב י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 21 :

כולם רוצים לדעת איך אני מתמודד
עם תהילה כל כך גדולה.
ואני מאחלת רק דבר אחד:
תעזוב אותי לבד.

איינשטיין נזרק י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 412 לפי אותיות, תמהונים מכל הפסים, משפרי עולם ותומכים תאוריות קונספירציה. אחד מהם כתב: "אחי בן השש עשרה לא רוצה להסתפר. הוא רוצה להיות כמוך וטוען שמתישהו הוא יהפוך לאיינשטיין החדש". הוא זכה להד אחר: "אני יורשו של ישוע המשיח. תמהר בבקשה". או: "כתוב לי בבקשה אם אתה צריך ללמוד פיזיקה כדי להאריך את חייך".

בעיתונות אפשר היה למצוא סיפורים שרק הוסיפו לו עניין. ה"ניו יורק טיימס" טען שאיינשטיין הגיע לתורת היחסות שלו כשראה אדם נופל מגג בית סמוך.

באותו הזמן, W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 266 אנלוגיה לניוטון: "שלו, כאילו ניוטון, השראה לנפילה, אבל לא תפוח, אלא איש מהגג." איינשטיין לא התבייש מזה. הוא כתב W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 266 במכתב לחבר שעיתונאים צריכים לעבוד ככה. באמצעות הגזמות כאלה, הם מספקים את הצרכים הספציפיים של הקוראים שלהם.

התהילה לא הגיעה לאיינשטיין מעצמה. הוא הלך לעברה בכוונה.

הביוגרף המדען וולטר אייזקסון ניתח W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 268 : "הסלידה של איינשטיין מפרסום הייתה קיימת יותר בתיאוריה מאשר בפועל. הוא יכול בקלות לסרב לכל הראיונות, ההצהרות, התמונות וההופעות. מי שמגעיל את האור הבוהק של זרקורים, כמו איינשטיין, לא ייצא על השטיח האדום בהקרנות הבכורה של סרטים עם צ'רלי צ'פלין".

המסאי צ'ארלס פרסי סנואו, לאחר שפגש את איינשטיין, הגיע W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 268 למסקנה שהוא נהנה מתשומת הלב של הצלמים ונהנה לבקר בכל מיני קבלות פנים טקסיות. "היה לו אקסהיביציוניסט וקומיקאי, אחרת צלמים והמוני מעריצים לא היו נמשכים אליו. אין דבר קל יותר מלהיפטר מתשומת לב מעצבנת לעצמך. אם אתה לא צריך את זה, לא יהיה לך את זה."

איינשטיין הפגין יכולת יוצאת דופן בתפקיד גאון של קידום עצמי. כך אמר הפיזיקאי פרימן דייסון W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 269 : "כדי להשיג מעמד של פולחן, מדען חייב לא רק להפגין גאונות, אלא גם להיות מסוגל להציג את עצמו וליהנות ממחיאות הכפיים של הקהל." צריך לזכור שבאותם ימים אנשים רציניים, כולל מדענים, נראו יוצאי דופן ולא לגמרי ראויים לפרסם את עצמם ולפנק את טעמו של הציבור.

חברים ועמיתים הזהירו יותר ויותר את איינשטיין מפני הייפ מוגזם ויעצו לו להיות מאופק יותר, אך הוא נטה להתעלם מהמלצות כאלה. כשמכר של איינשטיין, שבדרך כלל כתב סיפורים סאטיריים, החליט להוציא ספר על סמך שיחות עם איינשטיין, התריע חבר טוב W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 270 פיזיקאי, שאין להתיר זאת בכל מקרה, שכן ספר כזה יכול רק להוביל להאשמתו נַרקִיסִיזם. הוא שכנע את איינשטיין שהוא מתנהג במצבים כאלה כמו ילד, ומקשיב רק ליועצים לא מתאימים (כולל אשתו).

איינשטיין הצדיק W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 273 הכמיהה שלו לקידום עצמי על ידי העובדה שלמרות שבפולחן האישיות, באופן עקרוני, אין שום דבר טוב, אבל בעידן חומרנות שימושית כאשר אנשים הופכים לגיבורים ששאיפותיהם מבוססות על אינטליגנציה ומוסר ערכים.

אובססיה לקידום עצמי הובילה לרצינות סְתִירָה בין אברהם פלקסנר, מייסד המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון, לבין איינשטיין, שהיגר לאמריקה לאחר עליית היטלר לשלטון. כתב פלקסנר W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 429 מכתב חד לאשתו של איינשטיין: "תכונה זו היא שנראית לי לחלוטין לא ראויה לפרופסור איינשטיין. זה יפגע באמינות שלו מול עמיתים, שכן הם יחשבו שהוא מחפש תהילה. ואני לא יודע איך לשכנע אותם שזה לא נכון".

פלקסנר גם חשש שהתנהגותו של איינשטיין תתרום לעליית האנטישמיות דעות קדומות, שכן יש כבר סטריאוטיפ שנרקיסיזם וקידום עצמי אופייניים תכונות יהודיות. פלקסנר הזמין את איינשטיין לפרינסטון כדי שיוכל להמשיך בשלווה את המחקר שלו, ואת המחקר שלו זה היה מעצבן שהאורח, גם במצב הזה, ממשיך לפרסם את עצמו ופעיל פוליטית.

פלקסנר אפילו כתב W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 430 מכתב רשמי לנשיא האמריקני, שבו הדגיש: התערבות בעבודה מדעית, ושאין שום דרך לעשות לו חריגים, מה שימשוך בהכרח את תשומת הלב של הציבור ".

בסופו של דבר, פלקסנר הורה (ללא ידיעתו של איינשטיין) שכל הזמנה תתקבל בכתובת פיזיקהעבר דרכו. לאחר שנודע על כך, איינשטיין היה מחוץ לעצמו וכתב תלונה בת חמישה עמודים לרבו הקרוב ביותר, סטיבן וייס. ככתובת חזרה, הוא ציין W. אייזקסון. איינשטיין. חייו ויקום שלו, 2007. פ. 431 "מחנה ריכוז פרינסטון".

איינשטיין, כמו מומחים רבים אחרים בקידום עצמי, התמקם י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 32 את עצמך כמורד. הוא יצא בפרובוקציות ולא רצה לציית לנורמות הרווחות, ראה בהן בניגוד לשכל הישר: "הוא מורד בכל מבנים אוטוריטריים, נגד הכללים המאובנים הנהוגים בבתי הספר ובאוניברסיטאות, נגד הנורמות של המוסר הבורגני, נגד המוסכמות ב לבוש, נגד דוגמטיות בדת ובפיזיקה, נגד מיליטריזם, לאומיות ואידיאולוגיה של המדינה, נגד מנהיגים ו מעסיקים".

מאות האפוריזמים והשירים של איינשטיין, המצוטטים היום לעתים קרובות, היו כלי חשוב לקידום עצמי.

"טוֹב פִּתגָם - זוהי חוכמתו של ספר שלם, הכלול בביטוי אחד ", - אמר הסופר הגרמני תיאודור פונטנה. איינשטיין אהב את המשפטים ההומוריסטיים המרגשים והמפתיעים שהראו את כל חוכמתו.

הנה כמה דוגמאות א. קלפריס. אלברט איינשטיין. איינשטיין אמר. Zitate, Einfalle, Gedanken, 2007. ס. 267, 167, 151, 242, 258 לגבי ההיבטים המגוונים ביותר של החיים.

• "אדם שמספר שקרים בדברים קטנים אי אפשר לסמוך עליו בדברים גדולים."
• "כל המדע הוא לא יותר מאשר שיפור בחשיבה היומיומית."
• "ילדים אינם משתמשים בניסיון החיים של הוריהם, עמים אינם מכבדים את ההיסטוריה שלהם. החוויה השלילית חוזרת על עצמה שוב ושוב".
• "נישואים הם ניסיון לא מוצלח להאריך אירוע משמח".
• על הפסיכואנליזה: "הייתי מעדיף להישאר בחושך שלא נותח".

כשנשאל על ידי כתב "ניו יורק טיימס" על הספר שהוא שותף לכתיבתו, השיב איינשטיין א. קלפריס. אלברט איינשטיין. איינשטיין אמר. Zitate, Einfalle, Gedanken, 2007. ס. 240 : "כל מה שאני יכול לומר על הספר הזה כתוב בספר עצמו."

איינשטיין היה אדם בטוח בעצמו. "הוא היה אלוהים והוא ידע את זה", אמר י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 35 עליו חברו והרופא גוסטב באקי. ביטחון זה הופיע בו עוד לפני שגילה את תגליותיו המדעיות הגדולות. את תוצאות הניסויים הראשונים שלו במדע, הוא שלח י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 130 בדואר לאחד הפיזיקאים הבולטים באותה תקופה, ולפיזיקאי מפורסם אחר, הוא "הצביע על טעויותיו".

דברים כאלה אסור לעשות על ידי בחור צעיר שאפילו לא הגן עדיין על עבודת הדוקטורט שלו. הסתיים הניסיון הראשון שלו לכתוב עבודת דוקטורט י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 130 סכסוך עם הפרופסור. הוא פיתח את תורת היחסות המיוחדת שלו בזמנו הפנוי, מאז שעבד י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 170 ואז פנימה פָּטֶנט משרד למשך 48 שעות שבועיות.

אנשים רבים שהכירו את איינשטיין באופן אישי הדגישו שהוא מעולם לא הצליח להתבגר מבחינה רגשית. הווארד גרדנר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד, ראה באיינשטיין "ילד נצחי", ופסיכואנליטיקאי אמריקאי ממוצא גרמני קרא אריק אריקסון י. נפה. איינשטיין. ביוגרפיה אחת, 2018. ס. 33 "הילד המנצח" שלו. הביוגרף שלו נפה האמין שאיינשטיין שמר בעצמו חלקיק של ילדות לאורך חייו, ותכונה זו מאחדת אותו, במיוחד, עם סטיב ג'ובס, מוחמד עלי ודונלד טראמפ.

במהלך חייו, איינשטיין הפך בהדרגה לעסוק בפוליטיקה. הוא נמשך במיוחד לפציפיזם ולציונות. אבל גם כפעיל פוליטי, הוא עדיין העדיף לשחות נגד הזרם ולהתגרות בציבור בדעות סותרות. האם פעילות פוליטית הייתה חלק מאסטרטגיית פרסום או שקידום עצמי היה רק ​​אמצעי למשוך תשומת לב ציבורית לדעותיו?

אם אנחנו מדברים על הישגים מדעיים, אז איינשטיין דמיין בבירור ששום הרצאות וראיונות לא יעזרו לו להסביר להדיוטות את מהות עבודתו. לאנשים היו לפעמים רעיונות אבסורדיים לחלוטין לגבי תורת היחסות. בדרך כלל הם קשרו למושג הזה דברים שלא היו קשורים אליה. לעתים קרובות הם לא ידעו דבר על התיאוריה הזו מלבד השם עצמו.

חלקם נלחמו בדוקטרינה זו, שכמעט אף אחד לא הבין, אחרים היללו אותה כתרופת פלא לכל הרעות והתייחסו אליה כאישור הפוליטי והפוליטי שלהם. פילוסופית השקפות ותיאוריות. איינשטיין היה חכם מכדי להקדיש חלקים גדולים מהאוכלוסייה לתוכן עבודתו. לכן, אנו יכולים לשלול מיד את הרעיון שאסטרטגיית הקידום העצמי שלו יכולה להיות מכוונת מלכתחילה להסביר את מהות ההישגים המדעיים.

מה עם דעותיו הפוליטיות הסותרות? זה יהיה נאיבי מדי להאמין שאיינשטיין יוכל בתחילה לראות בפוליטיקה כלי למשוך עוד יותר תשומת לב לאדם שלו. הוא דגל בכנות בשלום, ב"צדק חברתי" ובמטרת הציונות.

ועדיין, פעילותו בתחום זה נועדה, בין היתר, לשיפור תדמיתו והגברת ההכרה שלו עצמו. לעומת זאת, התהילה עזרה לו להפיץ את דעותיו הפוליטיות. שני הצדדים באישיותו - קידום עצמי ועבודת מיסיונריות פוליטית - העשירו זה את זה.

אלברט איינשטיין היה צריך לעבוד קשה כדי להפוך לכוכב. הוא הופיע בכל העולם, תקשר באופן פעיל עם העיתונות, זעזע בכוונה את הקהל והצטלם כל הזמן. וכמובן, הוא יצר דמות של פרופסור מבריק, אדיש להופעתו.

אם אתה מתכנן לחזור על הצלחתו של פיזיקאי או לפחות לכבוש כמה ערים, "אמנות הקידום העצמי" בהחלט יהיה שימושי. ריינר זיטלמן הבין כיצד סלבריטאים בנו את המותג האישי שלהם וערך רשימה של טיפים מעשיים.

קנה ספר