בסדרה "קרמורה" עם קוזלובסקי, פטרבורג היפה והשחקנים מרוצים, והדיאלוגים מפחידים
Miscellanea / / January 20, 2022
אבל בכל זאת, הפרויקט תופס משהו, אז צריך לתת לו הזדמנות.
פרויקט רב חלקים חדש "קרמורה" מאת דנילה קוזלובסקי כבר זמין בקולנוע המקוון START. האחרון פעל לא רק בתור השחקן המוביל, אלא גם כבמאי ומפיק. ניתן לצפות בשני הפרקים הראשונים החל מה-20 בינואר.
הסדרה עוסקת בערפדים, השפעתם על ההיסטוריה הרוסית והמאבק נגדם של קרמורה המהפכנית. אז אם התעניינתם מה משמעות השם לפני הצפייה, אז הכל פשוט: זה השם של הדמות הראשית. וזהו גם שמו של סיפורו של מקסים גורקי, שלפישוחרר הטריילר לסדרה הראשונה של דנילה קוזלובסקי "קרמורה" / Rossiyskaya Gazeta קוזלובסקי, הוא קיבל השראה מיצירת התמונה המרכזית.
הסדרה התבררה כמאוד מעורפלת. מספר חסרונות בו מתקיימים לצד יתרונות רבים. וממש על כל מחמאה שאתה רוצה לעשות, יש מינוס.
האווירה הדקדנטית של עידן הכסף...
האימפריה הרוסית, תחילת המאה ה-20. האנרכיסט קרמורה ואלינה אהובתו מתמודדים עם יותר מסתם מרד במהלך הטיול הבא שלהם חברים לנשק, לא מרוצים מהמדיניות הרכה מדי של מנהיגם, אבל גם מאיזו תופת להיות. יש לו כוח מדהים, ובמאבק איתו, כל המהפכנים מתים.
קרמורה, שלמעשה התגלה כסוכן כפול, שורד בנס. עכשיו הוא אובססיבי לרעיון לספר לכולם על הרוע המסתורי שהתנחל בעיר. אבל אף אחד לא מאמין לגיבור, ובעלי הברית לשעבר כבר מחפשים אותו כדי לנקום את הבגידה.
גם אלינה שורדת. היא מתעשתת בביתו של הנסיך רונבסקי. מסתבר שהוא היה אותו יצור שתקף את חבריה. ממנו, הילדה לומדת שנציגי משפחות אצילות רבות - ערפדים. ועכשיו היא אחת מהם.
זה מוזר, אבל בסדרה, שבכותרת שלה ניתן הכינוי של הגיבור, הגיבור הזה פשוט לא מאוד. זמן המסך מתחלק בערך שווה בשווה בין קשתות הסיפור של קרמורה ואלינה. יחד עם זאת, כולם חושבים על השני שהוא מת. ולמעשה, זהו פתרון מצוין להראות דמויות ומיקומים מעניינים יותר.
בשלושה פרקים בלבד, Karamora מצליחה לשנות כמה מדינות וערים. יחד עם הגיבורים, אנחנו מועברים מסנט פטרבורג שלפני המהפכה להרי הקרפטים, ומאמסטרדם לטביליסי, וזה לא נותן לנו להשתעמם. יתרה מכך, עבודת הבמאים-הקשטים כאן על העליונה ואינה גורמת לתחושת בושה ספרדית, כמו בטרילוגיה האחרונה על בנדרי.
סצנות סנט פטרסבורג בהחלט הושקעו ברוב אהבה ומאמץ. האסתטיקה הקודרת של הדקדנס, המשבר הפוליטי על רקע עליית התרבות והאמנות - כל זה מועבר בתשומת לב מפתיעה. וזה יוצא דופן במובן הטוב, מכיוון שהרקע בפרויקטים מקומיים מעובד רק לעתים רחוקות כל כך טוב.
...אבל עירום לא הולם ומריבות משעממות
אבל השטן עדיין בפרטים, ופגמים קלים מקלקלים את כל הרושם. הסדרה פשוט מתפוצצת מהתפרים. אֵרוֹטִיקָה. בגלל זה, "קרמורה" רוצה להשוות שוב עם "בנדר", שם אובדן התמימות של אוסטאפ הוצג בכל הפרטים.
למעשה, הרגעים הפיקנטיים מוצדקים במידה מסוימת על ידי המצב, שכן האינטלקטואלים של עידן הכסף לא היו צנועים במיוחד. אבל בכל זאת, אפשר לראות את ההבדל בין העירום הנדרש כדי לחשוף דמות לבין העובדה שהגיבורות בפרק אחד, בלי סיבה, התרחצו שלוש או ארבע פעמים.
אופייני לכך שהיוצרות מקובעות בפיזיות הנשית. ואם המחבריםמכשף"פנקו את הקהל על ידי הפשטת אניה צ'לוטרה באותה תדירות כמו הנרי קאוויל, ואז בפרויקט הביתי, שירות המעריצים מיועד רק לאניני קסמי הנשים.
יש הרבה סצנות קרב בסדרה, אבל אפשר רק לומר עליהן שהן משעממות. הדמויות פשוט לא פוגעות זו בזו מבחינה טכנית, וזה לא מספיק כדי לשמור על תשומת הלב של הצופה. דמויות מתפזרות לחתיכות עקובות מדם, ראשיהן מחוררים וגופותיהן נקרעות לשניים. אבל בלי בימוי טוב, מעניין לצפות בו כמו לחדד עיפרון.
ערפדים מקסימים ודמויות לוואי כריזמטיות...
הרבה יותר נחמד משירות מעריצים וקרבות בינוניים, תראו את פיליפ ינקובסקי בתפקיד הנסיך רונבסקי. האמן גונב כל סצנה עם החן החתולי והגינונים האריסטוקרטיים שלו. ואפילו בדיחות לא מצחיקות במיוחד בפיו נשמעות מצחיקות. משום מה קל לדמיין את ינקובסקי בחברת ערפדים מ"Ral Ghouls", שם הוא יתאים בצורה מושלמת.
החבל היחיד הוא שברוב הסצנות פיליפ משחק עם הבכורה דריה בלבנובה, שנראית כמה שיותר דהויה. יתר על כן, המניעים של הגיבורה מעלים שאלות. אז, היא עוברת מהכחשה מוחלטת של המהות החדשה שלה לקבלה את התפקיד של ערפד בכמה סצנות בלבד. אם כי אולי אמבטיה חמה רק עזרה לה.
אבל הדמויות המשניות הרבה יותר מהנות. מדובר בעיתונאי הבריטי ארתור (שאגב מגלם אותו אמריקאי), והבנדיט הגיאורגי קובה, ופטסיה היפיפייה התופת בביצוע נינו נינידזה. וגם אם הדמויות הללו מופיעות לזמן קצר ולמעשה רק מרכיבות את הרקע, הן אלו שגוררות את הסיפור.
אבל על קאראמור, שבתולדותיו טמונה הדרמה העיקרית, לא ניתן לומר שום דבר רע או טוב. הגיבור הזה הוא דף נייר לבן, דמות טיפוסית של דנילה קוזלובסקי. ויש תחושה שזה יהיה הרבה יותר מעניין אם הוא ישחק נָבָל, ולא סתם עוד בחור גדול עם קוד מוסרי ברור ותחושת צדק מוגברת.
...אבל דיאלוג בינוני וקמעות מוזרות
עם כל היתרונות של הפמליה, הבימוי והתמונות הבודדות, ההעתקים כתובים בצורה נוראית. הדמויות מדברות ביניהן בצורה שאף אחד לא היה עושה בחיים האמיתיים, ודברים רבים נאמרים ישירות. דוגמה לכך היא הרגע ממש בתחילת הסדרה, שבו הגיבור מתעורר בביתה של אשת חברה מוכרת, שם זה עתה התכנסו אורחים.
מבחינה ויזואלית, זו סצנה טובה מאוד. המחברים באמת הצליחו באווירה הדקדנטית של חדרי המגורים הפואטיים של תחילת המאה ה-20 - מי שיקרא את זיכרונותיה של נדז'דה טפי על מחברי התקופה יבין מיד על מה הם מדברים. בקרב הבוהמיינים, מצבי רוח מיסטיים ונסתרים היו פופולריים אז, וכל זה הולך טוב עם נושא הערפד.
אבל כל הקסם קורס כשאדם זר שזה עתה קרא את "לילה" של מיאקובסקי מתגלה כ... מיאקובסקי! איזה מזל שהמשורר החליט לבקר בזמן הזה. וכמה טוב יותר אם היוצרים ישאירו לצופה את ההזדמנות לנחש את שיריו של מי נשמעים כעת, ולחוות הרגשה נעימה של הכרה.
עם זאת, במקום זאת, התסריטאי, כמו פרומפרט מעצבן, מציע מה הוא היה רוצה להבין בלי עזרה של מישהו אחר. אגב, קמואים היסטוריים נוספים יופיעו בהמשך הסיפור. ביניהם אורך הרוח רספוטין.
Karamora היא סדרה מוזרה המשלבת באופן מוזר משחק מוכשר עם דיאלוג נוראי, ופמליה מכשפת של דקדנס עם אירוטיקה שונאת ומידה מסוימת של התכווצות. קשה לומר באופן חד משמעי אם לצפות ביצירתה של דנילה קוזלובסקי או לא. זה מושך בדיוק כמו שהוא דוחה. אבל עדיין, בהחלט יש משהו בפרויקט הזה.
קרא גם🧛♀️🧛♂️
- 13 סרטי איש הזאב הטובים ביותר, מקלאסיקות אימה ועד פרודיות שנונות
- 4 דמויות מיתולוגיות שיש להן אבות טיפוס אמיתיים
- 13 סרטי אימה רוסיים שהם באמת מפחידים
- "Ral Ghouls" חדש עם סטויאנוב. הסדרה "ערפדים של הלהקה האמצעית" התגלתה כחמודה ומצחיקה מאוד
- זומבים מצחיקים, חוליגנים רפאים ומטורפים מגושמים: 22 זוועות קומדיה נהדרות