מדוע "ארכיון 81" נקרא אחד מותחנים הטובים של השנה
Miscellanea / / January 26, 2022
עלילה מתוחה, הרבה התייחסויות לקלאסיקה של הקולנוע ולכידת צילום מעולה באופן מיידי.
ב-14 בינואר יצאה סדרת 81 Archive המבוססת על הפודקאסט באותו שם בשירות הסטרימינג של נטפליקס. בימים הראשונים לאחר השחרור לא נאמר יותר מדי על הפרויקט. ומעריצי המקור ולגמרי נזפו בעיבוד. העובדה היא שמחברי הפודקאסט קיבלו השראה לא רק מסיפורים מיסטיים מסורתיים כמו The X-Files, אלא גם, למשל, מיצירתו הספרותית של ג'ף ונדרמיר. כתוצאה מכך, גרסת האודיו של "ארכיון 81" הייתה מערך הקלטות שונה, שממנו היה על המאזין להרכיב סיפור שלם.
כמובן, העיבוד הקולנועי נעשה קל יותר להבנה, מה שהכעיס את המעריצים. אבל אם ניקח בחשבון את הסדרתי "ארכיון 81" כיצירה נפרדת, אז זה נראה כמו תערובת מדהימה של כמה עלילות מסורתיות, שיחד נותנות יצירה בלתי צפויה ומאוד מאוד מָתוּחַ הִיסטוֹרִיָה. לכן, כבר שבוע לאחר השחרור, הודות לפידבקים מהקהל, הפרויקט פרץ להוביל מבחינת צפיות בנטפליקס, ובאתר האגרגטור Rotten Tomatoes יש לו 89% ביקורות חיוביות.ארכיון 81: עונה 1 / Rotten Tomatoes מבקרים.
שבחים כאלה הם באמת ראויים. הפרויקט משלב ז'אנרים שונים, מחזיק בצורה מושלמת את תשומת הלב של הצופה, וגם משמח עם הפקה מעניינת ושפע של רפרנסים.
1. "ארכיון 81" לוכד לחלוטין את תמהיל הסיפורים
דן טרנר (מאמודו אטי), שאיבד בילדותו את כל משפחתו בשריפה, עובד כשחזור קלטות סרטים ווידאו. יום אחד שולחים לו קלטת ישנה מאוד עם סרט שבו הם מראים טקס מפחיד. לאחר שדן משחזר ומעבד את הסרט, הוא נשכר על ידי וירג'יל דוונפורט האניגמטי (מרטין דונובן), ראש תאגיד LMG. תמורת פרס של 100,000 דולר, מוצע לטרנר לשחזר ולעשות דיגיטציה של סדרה של קלטות שניזוקו בשריפה. יתרה מכך, הכל חייב להיות חסוי לחלוטין, והוא יעבוד במקום מבודד שבו הוא אפילו לא תופס טלפון נייד.
מקבל את ההזמנה, דן מסתכל ברשומות של מלודי פנדרס (דינה שיהבי). ב-1994 היא הולכת לחפש את אמה בדירות ויסר, מצלמת הכל במצלמת וידאו. הגיבורה פוגשת שם את תושבי הבית, שמתגלים כחסידי כת מסוימת. ואז דן מגלה שאביו המת היה מעורב איכשהו במקרה הזה. ועוד יותר מוזר, הצעיר יכול לתקשר באופן מיסטי עם מלודי.
הדבר הראשון שמושך את העין כשצופים ב"ארכיון 81" הוא עומס העלילה. נראה כי המחברים החליטו ללכוד ממש את כל הטריקים האופייניים של מותחנים, מיסטיקנים ואימה.
כבר מההתחלה, שני קווי עלילה מושקים, ואף מתרחשים בזמנים שונים. הסיפור של דן משחק על הנושא של קטעים שנמצאו, ז'אנר שפעם היה פופולרי על ידיהמכשפה מבלייר». למעשה, הטכניקה הזו החלה לגווע על רקע התפתחות הטכנולוגיות הדיגיטליות (ליתר דיוק, היא פינתה את מקומה למקבילתה המודרנית - Screenlife). אבל מחברי הסדרה מחדשים אותה בצורה חכמה על ידי פנייה לנושאים רטרו.
יחד עם זאת, הקו של מלודי, אם נחשב בנפרד, דומה ל"טרילוגיית הדירה" של רומן פולנסקי, במיוחד לסרט "התינוק של רוזמרי». בו, הגיבורה גם מוצאת את עצמה בבניין בו מתגוררים אנשים מסתוריים, ויותר ויותר חושדת שאותם נבלים הם.
אבל גם מחברי ארכיון 81 לא עוצרים שם. בהדרגה, דן וחברו מארק (מאט מקגורי) מגלים חקירה משלהם ברוח ה-X-Files, והופכים את המתרחש לסיפור בלשי תמוה.
לא פחות מעניין שגורל הגיבורים בשתי הזמנים דומה במקצת. הם הופכים יותר ויותר פרנואידים כשהם חוקרים בתים מוזריםשבו הם חיים.
ודי פתאום מופיע כאן אפילו סיפור אהבה.
אפשר להמשיך ולפרט את המהלכים הבלתי צפויים שיוצגו בסדרה, אבל עדיף לא לשלול את התענוג ממי שעדיין לא צפה. הרי חלק גדול מהאווירה המתוחה נשען דווקא על חוסר ודאות מוחלט: בכל רגע הפרויקט יכול לשנות את הז'אנר, הטכניקות האמנותיות ואפילו את זמן הפעולה.
נראה שאין שום דבר מפתיע באוסף כזה. מחברי סרטים וסדרות טלוויזיה מודרניות מנסים לעתים קרובות לא להתעכב על ז'אנר אחד, אלא איכשהו לשלב עלילות קלאסיות. זה רק בולט שעם עומס כזה, "ארכיון 81" לא נראה כאוטי.
העניין הוא שהקווים שלובים זה בזה בצורה מאוד מסודרת: הסיפורים לא נראים נפרדים, וכל סצנה או נושא הבא נובעים באופן הגיוני מהקודם. וכאן נותר רק לשמוח על מיומנותם של התסריטאים והשואו-ראנר. אבל זכור שהסדרה הזו לא תוכל לצפות בה רקע כללי. הקצב ומספר האירועים מרמזים על טבילה מוחלטת.
2. ב"ארכיון 81" הכל עובד כדי להפחיד אותך
בשנים האחרונות נהוג לשבח את מה שמכונה סרטי פוסט-אימה (או "אימה מוגבהת" - אימה מוגבהת) - תמונות שמפחידות לא עם צורחים, אלא במטאפורה וכמעט פילוסופיה. אך יחד עם זאת, אהבת הקהל לסרטי אימה רגילים שגורמים להם לקפוץ על הכיסאות ולצרוח לא נעלמה.
ו"ארכיון 81" יהיה מוצא טוב לחובבי האימה הישנה והטובה. כאן תוכלו לשים לב למפיקים בפועל של הפרויקט. ביניהם, למשל, ג'יימס וואן - היוצר של "אסטרל" ו"לחשים". ונראה שבמאים ותסריטאים הציצו ביצירותיו טריקים מפחידים. אין זה סביר כי וואנג באופן אישי השתתף בתהליך הצילום הרבה: הוא יצר יותר מדי פרויקטים במקביל בעצמו. אבל סצנת הסיאנס בהחלט הגיעה מהציורים שלו (היו אנלוגים בשתי הדוגמאות).
גם בחברת המפיקים מופיע פול האריס בורדמן - מחבר שותף של סקוט דריקסון בסרט "הצילנו מידי הרוע». הוא גם עבד על התסריטים של ארכיון 81, יחד עם השואו-ראן רבקה זוננשיין. לאלה האחרונה אין חשיבות רבה בז'אנר המיסטיקה והאימה, אבל פעם היא עשתה הרבה עבור סדרת הטלוויזיה "יומני הערפד".
במילה אחת, אין סיבה לפקפק במקצועיות של הצוות: הם יודעים להפחיד. ויותר מחצי מהסדרה היא באמת רחבה עבור מחפשי ריגושים. יתר על כן, המחברים משתמשים בשיטות שונות לחלוטין. לעתים קרובות, כמובן, מדובר בצרחנים קלאסיים, עד להתייחסויות ל"הטבעת" האגדי. אבל חוץ מזה, ממש כל המרכיבים עובדים לאווירה המטרידה.
אז הסאונד משחק תפקיד חשוב מאוד. הפסקול מושמע לרוב בקול רם מדי כדי לגרום לצופה לאי נוחות. זה מרגיש נהדר שבן סולסברי, המלחין הקבוע של אלכס גרלנד, עבד על המוזיקה. זכרו את "מפתחים": אותו זמזום וצלצול שנמשכים בלי סוף, משתתקים לשבריר שנייה ומתחילים מחדש. ובכל פעם הם גורמים לחרדה. במקביל, מרכיב הסאונד הופך לחלק מהעלילה: אחד מתושבי ויסר כותב אופרה ניסיונית, ואת הדמות הראשית רודפת מוזיקה מבשרת רעות של כתות.
וכבר לכל זה, זוננשיין ושותפים למחברים מוסיפים אווירה פרנואידית: נראה לדמויות שמאחוריהם צופים, ודברים קטנים חשובים מרבים להבהב ברקע בפריים.
בשלב מסוים, זה יגיע למטא-אירוניה: מלודי צופה בחיים מבעד לעדשת מצלמת הווידאו שלה, דן מסתכל דרך הקלטות שלה, אחריו בחשאי עוקב דבנפורט, וכולם נצפים יחד דרך המסך צופים. ובכן, איך אפשר שלא להתחיל להסתכל מסביב: מה אם מישהו ברמה גבוהה יותר מסתכל עלינו?
3. לסדרה מספר עצום של התייחסויות וסגנונות.
כפי שכבר צוין בפסקאות הקודמות, "ארכיון 81" מתייחס לעתים קרובות לקלאסיקה של הקולנוע. אבל העניין אינו מוגבל רק לפזרי עלילה. אפשר לומר שהסדרה הזו בכללותה היא הצהרת אהבה לקולנוע על כל ביטוייה. לא פלא שהדמות הראשית אומרת שבילדותו הוא צפה בסרטים גדולים רבים עם אביו.
בפרטים הקטנים שמראים מחברי ארכיון 81, אפשר אפילו להבחין ברמזים להתפתחות העלילה. אז, דן כולל "סולאריס"טרקובסקי, בו פוגש הגיבור את אשתו המתה - ובהמשך טרנר יתחיל לתקשר עם מלודי המנוחה. בנוסף, הצעיר לובש חולצת טריקו עם הלוגו של "משרד הפחד" של פריץ לאנג - זוהי תמונה של אדם שהיה בבית חולים פסיכיאטרי, ולאחר מכן חשד את אהוביו בקנוניה. באופן דומה, דן לא מאוזן יטיל ספק באביו. וקרוב יותר לגמר, תופיע כרזה של "שדים" ב-1954, וגם הם קשורים לעלילה. ואפילו הסרט המצויר "The Secret of NIMX", ששתי הדמויות הראשיות אוהבות, מופיע מסיבה כלשהי.
וחוץ מזה, "ארכיון 81" משמח בסגנונות חזותיים. הסצנות שמלודי צילמה באמת נראות כמו קטעי VHS ישנים. וזה לא קשור רק פורמט 4:3, אבל גם ברעש, ואפילו ברצועה בתחתית הפריים, שהופיעה על סרטים באיכות ירודה או פגומים. מהסדרה תוכלו אפילו ללמוד על מצלמת הווידאו המדהימה PXL2000, שהקליטהמצלמת וידיאו המשתמשת בקלטות קלטות - ה-PXL-2000 / YouTube תמונה על קלטת שמע.
אם זה לא מספיק, כל פרק מתחיל בסצנה קצרה ומסוגננת. זה יכול להיות מהדורת חדשות בארכיון, קטע מסרט ישן, אפילו פרסומת יוצאת דופן. יתרה מכך, כל הפרטים הללו לא רק נעימים לעין, אלא גם משחקים תפקיד בעלילה.
והדמות מארק, חבר של הגיבור, נראית כמו אירוניה נפרדת. הוא מוביל את הפודקאסט שלו המוקדש לכל מיני מיסטיקה. מעין שלום קטן למקור ממנו הגיעה הסדרה.
מזל גדול ש"ארכיון 81" יצא לאור בתאריך נטפליקס - שירות שמשחרר פרויקטים בעונות שלמות, ולא לפי פרקים. הסדרה אידיאלית לצפייה "שיכורה" בעוד כמה ערבים. זו הדרך הטובה ביותר לשקוע באווירה המיסטית והמפחידה של סרטים ישנים. עד הסוף, מצב הרוח המפחיד שוכך מעט, ומפנה מקום להסברים. וכמובן, זה לא יסתדר בלי פיגור להמשך אפשרי. אבל זה לא מקלקל את הסיפור: הוא נראה קוהרנטי ומרגש, כמו טיול קטן לעולם אחר.
קרא גם🍿🎥🎬
- סקירה של הסרט "Solstice" - דרמה פילוסופית יפהפייה, שנקראה אימה
- 22 מסדרות הפנטזיה הטובות ביותר בכל הזמנים
- 22 סרטי אימה שגורמים לך לקבל יותר ממה שציפית
- אטמוספרי, אבל ממושך: איך יצאה הסדרה "צ'פלווייט" המבוססת על סטיבן קינג
- 4 סיבות לצפות בדרמה קוריאנית 'קריאת הגיהנום' גם אם לא אהבת את 'משחק הדיונון'
מסך AMOLED, עדשה מגניבה ומחיר טוב: למה כדאי לך להסתכל מקרוב על הסמארטפון Infinix NOTE 11