"פשוט שב ותחכה. לפעמים למשך 8-9 שעות": ראיון עם צלם חיות הבר סרגיי צווטקוב
Miscellanea / / July 24, 2022
על נישואי אורח של שלדגים, מפגש עם חזיר עיוור ומשחק שח במקלט.
בתצלומיו של סרגיי צווטקוב מופיעים שועלים עליזים, ארנבות וחזירי בר. עם זאת, כדי לקבל לפחות זריקה אחת כזו, הוא צריך לעבוד קשה: לעזוב 200 ק"מ מהעיר, לקום ב-3 לפנות בוקר ולשבת במקלט 4-5 שעות בלי לדבר או נע.
Lifehacker שאל את סרגיי איך לצלם חיות בר בצורה נכונה ומה אתה צריך לדעת כשאתה הולך ליער לפגוש חזיר בר או דוב. וכן, יש הרבה תמונות של בעלי חיים בכתבה!
סרגיי צווטקוב
צלם חיות בר.
לגבי המקצוע
- איך הגעת לצילום?
"לפני שהבן שלי נולד, אשתי ואני אהבנו קמפינג. הלכנו לבלות את הלילה במקומות יפים. התעוררתי עם עלות השחר, אהבתי לראות איך הטבע מתעורר: שמיים אדומים, ערפל, טל ...
באחד מהטיולים הללו, נסענו לחקור את האזור. כשעברתי ליד המפרץ הבחנתי בשני חרכים שם - ברווזים בצבע כתום. ואז ראיתי אותם בפעם הראשונה, אבל לא הספקתי להעריץ אותם: הם נבהלו ועפו. אולם כשעשינו מעגל סביב האזור וחזרנו למפרץ, ראיתי שהציפורים שוב יושבות שם.
עלתה המחשבה לצלם אותם. המפרץ היה מגודל בקנים, והיה קל להסוות אותו. אני שוכב. לאחר זמן מה שמעתי סערה. ארנבת ישבה מטר ממני. במשך כדקה הסתכלנו אחד על השני בלי להסיר את העיניים. הבנתי: אם אזוז אחרי המצלמה, החיה תברח מיד. והוא ברח.
1 / 0
אַרנֶבֶת. צילום: סרגיי צווטקוב.
2 / 0
אווזים. צילום: סרגיי צווטקוב.
3 / 0
ברווזים. צילום: סרגיי צווטקוב.
עמדתי ללכת לאוהל, כשלפתע עף מעלי טריז ברבור גדול - קרוב מאוד. נראה היה שאפשר לגעת בציפורים ביד. הייתי המום.
שלושת המפגשים האלה נתנו לי רעיון: צריך להראות לאנשים את יופיו של הטבע. והתחלתי לצאת בכוונה אל היער לצלם חיות וציפורים.
- מסתבר שבשלב הראשוני כבר הייתה לך מצלמה. אבל, עד כמה שידוע לי, צילום חיות בר דורש טכניקה מיוחדת.
כן, המצלמה והעדשה היו ברמה של מתחילים. אני, כמו כולם, צילמתי נופים, פרחים – כל מה שראיתי. לא חשבתי הרבה על המסגרת.
במשך זמן רב לא יכולתי להרשות לעצמי לשדרג את הטכניקה: היא די יקרה. הייתי צריך לצלם על חובבן, בכלל לא מותאם לצילום חיות בר. אבל כשהבנתי שהתחביב הזה בלע אותי, קיבלתי החלטה רצינית לשנות אותו: קודם כל - העדשה, אחר כך - המצלמה.
- בנוסף, מהו, לדעתך, הקושי העיקרי של המקצוע הזה?
- מצא מקום. באזור רוסטוב, 92% מהשטח תפוס על ידי שדות חקלאיים והתנחלויות. אתה יכול למצוא משהו רק ב-8% הנותרים. לכן, אנחנו בדרך כלל יוצאים למרחק של 200 ק"מ מהעיר - עמוק יותר לתוך הסבך.
— ומה עם הצד המסחרי של הנושא?
- יש תחרות די חזקה בתחום צילום חיות הבר. אפשר היה למכור יצירות: גם לפרסומים וגם הלאה מניות תמונותולמזכרות.
1 / 0
עמוד מתוך לוח השנה של סרגיי צווטקוב.
2 / 0
עמוד מתוך לוח השנה של סרגיי צווטקוב.
כמעט כל שנה אני מדפיס לוחות שנה, אני מוכר גם אותם. אני גם מרבה להשתתף בתערוכות צילום.
מה צריך להיות צלם חיות בר?
- חרוץ. ישנן שתי דרכים לירות בבעלי חיים: מהכיסוי ומהגישה. הדרך השנייה היא כשהצלם זז ומחפש אובייקט כלשהו לצילום. ישנם חסרונות רבים לתרגול זה, מכיוון שבעלי חיים לרוב מבחינים באדם הרבה יותר מוקדם ממה שהוא מבחין בהם, ומצליחים להימלט.
כאשר מצלמים מכסה, יש סיכוי גדול יותר לקבל תמונות טובות. כדאי להכין את המקום מראש: להסיר פסולת ועלים עודפים כדי שתתקבל תמונה יפה בפריים.
ואז פשוט לשבת ולחכות. בשקט, בלי לזוז או לדבר. לפעמים 8-9 שעות. וזו לא עובדה שאפשר יהיה לצלם מישהו בכלל!
זה לא מתאים לכולם. בדרך כלל מתחילים משתעממים אחרי השעה הראשונה של המתנה.
- ומה עושים ב-8-9 השעות האלה אם שום דבר מעניין לא קורה מסביב?
- אני קורא ספר, משחק שח בטלפון שלי, או פשוט מתבונן בטבע: אני מנסה להבחין בדפוסים חדשים של התנהגות של בעלי חיים. זהו תהליך מדיטטיבי מאוד - במיוחד בבוקר. הטבע מתעורר, ציפורים שרות מסביב...
1 / 0
שׁוּעָל. צילום: סרגיי צווטקוב.
2 / 0
בֵּיצֵי דָגִים. צילום: סרגיי צווטקוב.
3 / 0
שַׁלדָג. צילום: סרגיי צווטקוב.
גם אם לא הצלחתי לצלם כלום, אני מרגיש שהנשמה שלי נחה.
- מה התוכניות שלך לעתיד?
- בשנה הבאה ארצה לארגן פרויקטים של תמונות ווידאו. במהלך הצילומים צברתי מספיק חומר וידאו על ציפורים ובעלי חיים. אני רוצה לאחד אותם ולהראות לאנשים שיש לא רק ערים סביבם, אלא גם טֶבַע.
עוד לא אדבר על פרויקט הצילום, אבל ארמוז שהצילומים המוצלחים ביותר מתקבלים כאשר לומדים את אותו סוג חיה במשך זמן רב. אנסה ללכת בדרך זו.
לגבי הצילומים
כמה צילומים אתה עושה בשנה?
- קשה לומר. בשנה שעברה שמרתי סטטיסטיקה על כמה לילות ביליתי באוהל. יש בערך 35. בהתאם, בעקבותיהם בוצע ירי בערב ובבוקר. מסתבר שבשנה יש לפחות 70 צילומים, בלי לספור את המקרים האלה שיצאתי יום אחד, בלי לבלות את הלילה.
אני חושב שהמספר יהיה בסביבות 80. אבל עלינו להבין שהירי לא תמיד מצליח. אנחנו יכולים לצאת לטבע ולחזור "ריקים".
איך בוחרים מקומות לצילומים?
- בתחילה, אנו מסתכלים על תמונות לוויין - אנו מוצאים מקומות מעניינים. הודות לניסיון, אנחנו יודעים איזה סוג של חיות אפשר למצוא שם.
במפרצים רדודים, למשל, בהחלט נפגוש עופות מים – משכשכים, ברווזים. צבאים, איילים וחזירי בר יכולים לשוטט בקרחות היער. באזור הגבול שבין הסבך לשדה רצים ארנבות ושועלים.
גם התקופה בשנה משחקת תפקיד חשוב. באביב, למשל, מעניין לצלם עופות מים בעונת ההזדווגות שלהם. ובסתיו, החלום מתחיל בצבאים. הם שואגים כל הלילה. ברגעים כאלה אנחנו מנסים לבוא: החיות עסוקות בעבודתן, לא אכפת להן מצלמים, אבל קל לנו יותר לצלם.
- ובאיזו תדירות ובאיזה חברה אתה הולך לירי?
- בדרך כלל אנחנו הולכים יחד עם הצלמים אנטון מסטובנקו ואנסטסיה בררסקאיה. אנחנו משתדלים להיפגש כמעט בכל סוף שבוע: בשבת עצרנו, ביום ראשון עזבנו. אנחנו מוצאים את עצמנו בנקודה בשעות אחר הצהריים המאוחרות, חוקרים את האזור. באותו רגע פשוט אור יפה לתמונה. למרות שצילומי בוקר בדרך כלל מוצלחים יותר מצילומי ערב. אבל אני לא רוצה לבזבז זמן.
אנחנו קמים עם עלות השחר. בקיץ צריך לקום ב-2:30-3:00 בבוקר כדי להגיע בזמן לפני 7:00 - עד אז השמש מתבהרת מאוד, ויש להשלים את הצילומים.
- האם צילמת מחוץ לאזור או אפילו לארץ? לאן תרצה ללכת?
- הם עדיין לא עזבו את הארץ. אבל בתחומים אחרים, כן. בעיקר בחגים או בחופשות מאי. לדוגמה, כמעט בכל אביב אנו עוזבים לקלמיקיה. זה לא מאוד רחוק, אבל הטבע שם שונה: אין כמעט עצים - ערבות מתמשכות ורוח. יש הרבה אגמים רדודים וציפורים שחיות עליהם. אין לנו את זה.
הייתי רוצה לנסוע לקמצ'טקה ולצלם דובים. אבל עד עכשיו לא חשבתי על זה. כשתהיה ההזדמנות, אז אני אתכנן. אני רוצה ללכת למקומות מרוחקים ככל האפשר מהציוויליזציה ולירות בטבע בתולי.
"מה עם הסוואנה, שבה יש אריות?" האם תרצה לנסוע לשם?
- כנראה שלא. אריות לא ממש מעניינים אותי. השועלים המקומיים שלנו, ארנבות ו הדובים יקר יותר. כן, אני אוהב את היער.
"אתה מדבר כל כך בלי פחד על דובים. אתה מפחד לפגוש אותם?
- למרבה הצער או למרבה המזל, אין דובים באזור רוסטוב. אבל בקווקז הצלחתי לראות אותם. והם לא הפחידו אותי. אם אתה מכיר את ההרגלים של בעלי חיים ואת כללי ההתנהגות בעת ההתמודדות איתם, אז ניתן למנוע מצב מסוכן.
למשל, פעם אחת יריתי בחזירי בר. וכמובן, זה היה מפחיד כשהסתובבו סביבי. אבל ראיתי שהם לא אגרסיביים - אלא הם גילו עניין.
אני תמיד משתדלת לשמור על המרחק המינימלי שבו החיה והאדם מרגישים בנוח. חשוב לא להפר גבולות אישיים. בדרך כלל בעלי חיים תוקפים אנשים מתוך הפתעה, כי מישהו פלש למרחב שלהם. חשוב להישאר צפויים ולא לחצות את הגבול.
"אבל כנראה היו מצבים מסכני חיים. זוכרים את זה?
- כן. בסתיו שעבר, אנטון ואני ישבנו ביער וחיכינו לצבאים. ידענו שהם יוצאים לאחת הקרחות הסמוכה. אבל אז פתאום נשמע רשרוש מאחור. הסתובבנו וראינו חזיר גדול מתקרב אלינו. ניסיתי ללחוש אותו כדי לא לנהום על כל היער ולהבהיל חיות אחרות בקרבת מקום.
תחילה הוא עצר וחשב. אולם מאוחר יותר, כשהתחלתי לקום, הוא שוב קפץ ורץ לכיווננו. נאלצתי להתעוות לעברו בצרחה בתגובה, כך שהוא נבהל ועזב.
העובדה היא שלחזירים אין ראייה טובה במיוחד. לכן, אני חושב שהוא התגונן - הוא רץ אלינו מתוך הפתעה. הוא לא ציפה שמישהו יפריע לו. עכשיו אנטון ואני מנסים להסתכל מסביב לעתים קרובות יותר.
למען האמת, אין באזורנו חיות מסוכנות במיוחד. חוץ מאלה שחולים רבנים. אבל מעולם לא פגשנו אותם. לכן, כן, החזיר יכול להיקרא המסוכן ביותר.
- ואיזה מהירי היה הקשה ביותר?
אני לא יכול לייחד אחד. אבל קורה שאנחנו יוצאים לטיולים של חמישה ימים ובשלושה-ארבעה הימים הראשונים אנחנו לא מוצאים את מי לירות. אנחנו מגיעים למקומות הרגילים, אבל משום מה אין שם חיות. אנחנו צריכים לשנות את המסלול בצורה דרסטית תוך כדי תנועה.
או שקורה שמצאת את נושא הירי - למשל שלדג. ציפור יפה עם מקור ארוך ונוצות כחולות. אבל אתה צריך להסתובב ולהסתובב כמה ימים כדי שהיא פשוט תשב לידך ותוכל לצלם אותה.
- איזה מהירי היה אחד הזכורים ביותר?
- כנראה, אלו הם יריות מהקטגוריה "ראיתי צבי בפעם הראשונה", "ראיתי חזיר בר בפעם הראשונה"... לדוגמה, בקלמיקיה מצאנו חור של קורזקים - אלה שועלי ערבות. הם היו מאוד ידידותיים - קפצו, שיחקו. כל כך אהבנו אותם שצילמנו אותם במשך כמה ימים.
את מי אתה הכי אוהב לצלם?
- ארנבות, שועלים, חזירים קטנים. הם נראים חמודים ומצחיקים. וארנבות באופן כללי מתנהגות בצורה מעניינת. הם יכולים לשבת בשקט, ואז לקפוץ בחדות, לעשות סלטה, להסתובב ולנחות בחזרה. ואז לעמוד על הרגליים האחוריות ולהתחיל לתופף עם הרגליים הקדמיות באוויר.
מצד אחד, נראה שהם עושים כמה דברים לא מובנים, מצד שני, אם אתה מבין, לכל אחד מהם יש משמעות משלו.
1 / 0
גורי שועלים. צילום: סרגיי צווטקוב.
2 / 0
חזיר בר. צילום: סרגיי צווטקוב.
3 / 0
סְנָאִי הָעַרָבָה. צילום: סרגיי צווטקוב.
לדוגמה, מאמינים שהם מתופפים את כפותיהם על הקרקע, ומזהירים קרובי משפחה מפני סכנה. אבל למה הם מתופפים אותם באוויר היא תעלומה. כנראה אימון.
על חיות
איך לומדים על בעלי חיים? האם אתה קורא מאמרים מדעיים, מונוגרפיות?
- ניתן גם לקרוא מידע כללי על החיה בויקיפדיה. ואם אני מתעניין באיזה נושא צר, אז אני פונה למאמרים מדעיים ולמונוגרפיות. טוב גם לצפות בסרטים דוקומנטריים - אני מעדיף סרטים מה-BBC או נשיונל ג'יאוגרפיק.
זה מאפשר לא רק לחקור בעלי חיים, אלא גם לצבור ניסיון חזותי. עוזר להתפתח כצלם. אני מסתכל על איך הפריים בנוי, איך תהליך הצילום עצמו עובד. אגב, אני ממליץ לכל מי שמתעניין בבעלי חיים לצפות בסרט "כוכב הלכת".
איזו עובדה על בעלי חיים הפתיעה אותך?
- הראשון הוא על חיפושיות אייל. הם בוקעים מזחלים שחיים בגדמים רקובים. והזחלים האלה מתבגרים שם במשך חמש (!) שנים. וחיפושית האייל עצמה - אם היא זכר - חיה חודש אחד בלבד. הנקבה קצת יותר ארוכה, חודשיים.
השני הוא על שלדגים. ציפורים אלה חיות במחילות על המדרונות התלולים של מקווי מים. בתחילת האביב, הזכר והנקבה יוצרים שם זוג. אבל אז מגיע הסתיו, והם עפים לחורף. ובנפרד, ולפעמים אפילו במקומות שונים! אבל בשנה שלאחר מכן, שני השלדגים שוב חוזרים לקן המשפחתי וממשיכים את המגורים המשותפים עד הסתיו.
- האם תוכל לתת דוגמה להתנהגות חריגה של בעלי חיים, שהציצו מהמקלט?
- יש רגע מעניין עם צבאים. כאשר הם מבחינים באדם, אז, כמובן, הם צוללים לתוך הסבך. אבל לפני כן תמיד עוצרים בגבול היער והשדה, מסתכלים סביב השטח ונעלמים.
האם יש לך כללים לטיפול בבעלי חיים?
הכלל העיקרי הוא אל תזיק. צריך לחסן את זה לכולם, לא רק לאוהבי חיות הבר. למשל, לפעמים אנחנו חוצים את הערבה, אנחנו מוצאים קן של דבש. הציפור רואה אותנו, מפחדת ועפה, אבל הביצים שבקעה נשארות.
המחשבה הראשונה שעולה במוחו של צלם היא: למה לא להמתין עד שהכרבל יחזור כדי לצלם אותו עם צאצאיו העתידיים? אבל בזמן שאתה מתנשא באופק, הציפור עלולה לפחד לעוף לקן, והביצים יתקררו במהלך הזמן הזה, והגוזלים לא יבקעו.
זה לא אומר שלא ניתן לצלם ציפורים על קנים. אתה רק צריך להכין אותם, וזה לוקח הרבה זמן. אז, ביום הראשון, אתה צריך להיות רחוק מהקן, ואז להתקרב קצת, ואז קצת יותר. ובכל פעם הציפור נותנת לך להתקרב יותר ויותר, מבינה שאינך מסוכן.
— האם צילום חיות בר יכול לשנות את הגישה של אנשים כלפי בעלי חיים?
- אני חושב שזה יכול, אבל לא במידה שהייתי רוצה. אני משוכנע שאם יראו לאנשים יותר טבע, הם יתחילו להתייחס אליו טוב יותר. עכשיו, גם כשמגיעים לאיזשהו יער עבות, בסבך, שאליו אפשר להגיע רק ברגל, רואים אשפה מפוזרת לאורך הדרך. ככל שנזכיר יותר את הטבע ונאמר לאנשים מה לעשות ומה לא לעשות, כך זה יהיה טוב יותר.
קרא גם🧐
- גלמפינג ברוסיה: 20 מקומות שבהם אתה יכול להרגיש אחדות עם הטבע
- הליכה בטבע, ויתור על עודף ועוד 3 דרכים סקנדינביות לנצח את הלחץ
- 5 ציוני דרך טבעיים ברוסיה שאתה לא יכול לשכוח
המבצעים הטובים ביותר של השבוע: הנחות מ- AliExpress, SberMegaMarket וחנויות נוספות