"Top Gun: Maverick": סקירה מפורטת של הסרט עם טום קרוז
Miscellanea / / August 23, 2022
אתה מחכה למהפכה בעולם הפעולה ולתרחיש המטופש ביותר עם אויבים מופשטים וסקסיזם.
ב-23 באוגוסט יצא לאקרנים סרט פעולה נוסף עם טום קרוז בפלטפורמות דיגיטליות. "Top Gun: Maverick" הוא סרט המשך לסרט משנת 1986, שתורגם ל"טופ גאן" בברית המועצות וברוסיה.
החידוש כבר הספיק לעשות רעש בקופות העולמיות. בארה"ב, הקלטת עקפה את ה"אגדי"כַּבִּירמאת ג'יימס קמרון ו-Marvel's Avengers: Infinity War. היא הרוויחה יותר מ-1.4 מיליארד דולר ברחבי העולם - זה המקום ה-13 בהיסטוריה.
באתר אגרגטור עגבניות רקובותטופ גאן: Maverick/Rotten Tomatoes ל-Top Gun: Maverick יש 96% ביקורות חיוביות מהמבקרים ו-99% מהצופים. ציון על IMDbTop Gun: Maverick / IMDb — 8,5. למרות שבחלק הראשון יש רק 6.9. כולם כבר מדברים על הסרט הזה כעל האירוע המרכזי בעולם שוברי הקופות לשנת 2022.
אז זה באמת סרט כל כך מגניב? כן ולא. הסרט בבימויו של ג'וזף קוסינסקי פשוט מדהים עם העלאת הטיסות. אבל יחד עם זאת, נראה שהם לא ניסו לחשוב דרך הבסיס הדרמטי של התסריט. אבל אפילו את זה אפשר היה לפספס אם לא היו כמה רעיונות שהגיעו היישר מ-1986 ועכשיו נראים מאוד לא נעימים.
Top Gun: Maverick מציג כמה מהסצנות המעופפות הטובות ביותר בתולדות הקולנוע
פיט מיטשל, המכונה מאבריק (טום קרוז), סיים את לימודיו בבית הספר המובחר לטיסה טופ גאן לפני למעלה מ-30 שנה. הוא עבד כמדריך זמן מה, אבל אז פנה לדברים אחרים. בתחילת סרט ההמשך, Maverick בוחן מטוס עם מנוע היפרסוני.
אבל הוא מוזמן בחזרה לטופ גאן, הפעם בתור מנטור. Maverick יכין טייסים צעירים למשימת קרב בלתי אפשרית. יש רק שתי בעיות: ראשית, הגיבור רוצה לטוס למשימה בעצמו, ושנית, הוא צריך לאמן את סגן בראדלי בראדשו (מיילס טלר), בנו של בן זוג שנפטר.
בסקירה זו, כרגיל באחרות, הסרט נחשב במישורים שונים. אבל הנקודה העיקרית בפסקה הבאה היא שהיא מסבירה מדוע Top Gun: Maverick הוא אתר חובה.
Top Gun: Maverick הוא מהפכה בקולנוע האקשן. זוהי נקודת התחלה חדשה לעולם שובר הקופות. והסיבה לכך, כמובן, תום קרוז. כן, במאי התמונה הוא איש חזון מצוין יוסף קוסינסקי (הוא עבד בעבר עם השחקן ב-Oblivion וצילם את Tron: Legacy היפה). אבל Top Gun: Maverick - כמו כל הפרקים האחרונים של הזיכיון Mission: Impossible - אפשר פשוט לקרוא לו "סרט של טום קרוז". העובדה היא שלצילומי התמונה הזו, השחקן פתח בית ספר מיוחד לטיסה, שם התאמן עם עמיתיו. ואז טום קרוז, מיילס טלר וכוכבים נוספים הוכנסו למטוסי קרב אמיתיים, מצלמות IMAX יקרות נתלו מולם ונשלחו לטיסה.
למעשה מטוסים לא שחקנים, אלא אנשי מקצוע, בואו לא נדרוש את הבלתי אפשרי. אבל כשאתה רואה איך הדמות מסובבת את ראשו בתא הטייס, אתה יודע שהוא באמת נמצא בלוחם וחווה כוחות ג'י.
כלומר, טום קרוז שוב מוכיח שעבורו סרט אקשן הוא משהו יותר מסתם תסריט ואפקטים מיוחדים. אלו הם החיים עצמם.
אבל לא מדובר במורכבות לשם המורכבות. אף אחד לא באמת צילם טיסות כל כך מגניבות. ואת הסרט צריך לראות באיכות הכי טובה על המסך הכי גדול (אמנם יש סיכוי שהוא קצת יחלה, אבל זה שווה את זה). זוהי שקיעה מלאה בפעולה: המטוסים מבצעים פירואטים בלתי נתפסים, מהירותם ומסיביותם ממש מורגשת פיזית.
חוויות כאלה שוות הרבה, במיוחד בעידן הגרפיקה הממוחשבת. גם כאן כמובן. אבל אפקטים מיוחדים לא מחליפים את המציאות, אלא רק משלימים אותה.
אבל התסריט של Top Gun: Maverick הוא נורא.
מיד לאחר הצפייה, שאלו את עצמכם את השאלה המרכזית: במי נלחמו הדמויות הראשיות בכלל? למרות שאי אפשר להתאמץ, התשובה עדיין לא נמצאת בסרט. ההנהלה ממש בהתחלה מסבירה למאבריק שהם חייבים להרוס מפעל העשרה מסוים אוּרָנִיוּם, שנמצא בבונקר בקצה עמק כלשהו בין כמה הרים ומהווה סכנה לכמה בעלי ברית באזור כלשהו.
בלי שם, בלי פרטים. מופשט "לוחמי דור חמישי" שומרים על המקום. במשך הסרט כולו, פניהם של האויבים האלה לא יוצגו לעולם: זוג אנשים יהבהבו על המסלול וכמה טייסים בקסדות סגורות היטב ובמסכות - אפילו העיניים אינן נראות.
כלומר, תיאורטית, הגיבורים יכולים להילחם ברוסים, בסינים, בצרפתים, חוצנים או וולטר ווייט וג'סי פינקמן ששינו את הפרופיל שלהם. אפילו מארוול לפחות המציאה מדינות לא קיימות כמו לטבריה וסוקוביה, שבהן התפתחו סכסוכים. בקלטת "Top Gun: Meerick" רק מילים כלליות.
ודאי לא זו עצלות הכותבים, אלא הרצון לא לפגוע באיש. ויחד עם זאת, הוכחה שלקהל לא צריך להיות אכפת - הרי הסרט עוסק במשהו אחר.
תן לזה להיות. אבל התסריט נכשל ב-90% מהדיאלוגים. הסצנה עם ההופעה הראשונה של הגיבורים הצעירים בבר מזכירה לחלוטין כמה פורנו. השיחות כאן מורכבות אך ורק מבדיחות גסות זו על זו וביטויים בסגנון "טוב לי".
אולי הדיאלוגים כאן בדרך כלל חסרי חשיבות, ובכל זאת זכרו שהעלילה מבוססת על הכנת טייסים למשימה מסוכנת. אבל גם כאן אי אפשר שלא להבחין במוזרות. למשל, לפי מחברי Top Gun: Maverick, מסתבר שחטיפת מטוסים, אפילו מהבסיס שלך, אפילו מהאויב, היא הדבר הכי קל בחיים.
הגיבור כאן שובר כל הזמן את הכללים וסותר את עצמו. והרגע הכי חושפני מחכה לכם באמצע הסרט. מאבריק מושעה מאימונים, אבל הוא מנסה לחזור, מצהיר מַנהִיג: "הם חייבים להאמין שניתן לבצע את המשימה." על כך הוא עונה באופן סביר: "אבל שכנעת אותם אחרת". כאן אפשר רק לנחש: התסריטאים אינם זרים לאירוניה עצמית או שהדיאלוגים והמוטיבציה לא שופרו כל כך.
"Top Gun: Maverick" צולל לתוך נוסטלגיה
באופן מפתיע, אי אפשר להאשים את Top Gun: Maverick בטפילה של הפופולריות של הקולנוע של שנות ה-80. ולו רק בגלל שהסרט התחיל להתפתח לפני יותר מ-10 שנים, כשהנושא לא היה כל כך רלוונטי. אבוי, ליוצרים היו קשיים רבים, ובשנת 2012 התאבד במאי החלק הראשון, טוני סקוט, והתהליך נמשך.
Top Gun: Maverick הוא דוגמה מצוינת לסרט נוסטלגי לחלוטין. וזה חל גם על המצגת החזותית וגם על כמה פרטי עלילה. התמונה מתחילה בדיוק באותה סצנה כמו החלק הראשון: הכנת מטוסים ועבודת טכנאים על נושאת מטוסים. אותו פונט על הקרדיטים, אותה מוזיקה. ואחרי החזרה לבית הספר לטייסים, טום קרוז ינהג על אופנוע במקביל להמראה של לוחם. ואלה רחוקים מלהיות ההתייחסויות היחידות שהגיעו שנות ה-80.
בנוסף, מיילס טלר הוא הצלחה מדהימה בליהוק. נראה שהוא לא דומה מדי לאנתוני אדוארדס, שגילם את אביו בחלק הראשון. אבל קל מאוד להאמין שהגיבור של הקלטת החדשה יכול להיות הבן שלו: התדמית של טלר הייתה מעובדת בצורה מושלמת, והוא שיחק כאן הכי טוב. וגם הוא יתיישב ליד הפסנתר לנגן רוקנרול ישן.
והרגע הנוגע ללב הוא שובו של ואל קילמר. בחלק הראשון, הוא היה אותו כוכב בתמונה כמו טום קרוז. ואז הקריירה של השחקן החלה לרדת, בעיקר בגלל אופיו הקשה. ובאמצע שנות ה-2010, בגלל סרטן הגרון, קילמר כמעט איבד את יכולת הדיבור. ב-Top Gun: Maverick, דמותו מוזכרת מספר פעמים, ואז הוא מופיע באופן אישי, מעביר אולי את הסצנה הכי מרגשת בסרט. והמשפט האחרון שהוא מקליד במחשב לא נראה כמו העתק של הגיבור, אלא וידוי של השחקן עצמו. בשלב זה, כל מי שמכיר את ההיסטוריה שלו אפילו באופן שטחי לא סביר שיתאפק דמעות.
אבל התעמולה של מיליטריזם וסקסיזם מאכזבת
הסרט מ-1986 היה בעצם כתבת תעמולה שמראה כמה מגניב זה לשרת כטייס צבאי. חיי הגיבורים נראו כמו סוג של תחרות לוהטת עם עמיתים, רצופת הרפתקאות אהבה.
זה לא מפתיע: במהלך הצילומים היו המחברים בקשר מלא עם חיל האוויר האמריקאי, שלא רק סיפק מטוסים וציוד, אבל גם המליץ בחום איך לשנות את התסריט כך שהכל יוצג בצורה חיובית יותר ו מוֹשֵׁך.
בנוסף, ה"טופ גאן" הישן הוא גם בהחלט סקסיסטית סרט. די להיזכר בהיכרות של מאבריק עם שרלוט, בגילומה של קלי מקגיליס. הגיבור פשוט פרץ לשירותי הנשים עבור הילדה שהוא חיבב. וזה לא משנה שהיא באה עם בחור ופשוט סירבה לחבר שלה.
כמובן שאפשר לומר שלא כדאי להעריך את הקלטת מ-1986 מנקודת המבט של המוסר המודרני. זה נכון. אבל ההמשך לשנת 2022 אפשרי והכרחי. והבעיה היא שזה בדיוק אותו הדבר, ובמקום אפילו יותר גרוע.
בחלק הראשון, שרלוט הוצגה לפחות כדמות עצמאית חשובה, מדענית (מה שלא הציל אותה מבדיחות גסות). עכשיו, החברה החדשה של הגיבור, בגילומה של ג'ניפר קונלי, לא משנה בכלל. היא נחוצה רק כדי שמאבריק יוכל לפתות אותה, באותו הזמן להראות רגשות שהוא לא יכול להרשות לעצמו במטוס, ובגמר, לקחת אותה יפה אל השקיעה אופנוע.
נראה שהיוצרים מנסים לקצץ זמנים חדשים: עכשיו יש בנות בין הטייסים. אבל הם עדיין נדחקו איפשהו לרקע: לא סביר שמישהו יזכור את השמות או אפילו את סימני הקריאה של הדמויות האלה. Top Gun: Maverick הוא עדיין סרט על בחורים קשוחים אפילו מחבקים את האגרוף (לא בדיחה, שימו לב לסוף) ומשחקים חצי עירומים פוטבול אמריקאי על החוף.
אולי זה לא כל כך מפחיד. כל מה שתואר לעיל קיים במציאות. אחרי הכל, יותר מ-90% מהטייסים הצבאיים האמריקאים באמת גבריםדמוגרפיה וסטטיסטיקה של טייס צבאי בארה"ב / ציפיה. אבל הצרה היא ש-Top Gun: Maverick הוא אותה תסיסה והאדרה של מיליטריזם כמו החלק הראשון. הצבא כאן מביא שלום ושגשוג על ידי הטלת טילים על מישהו שמסוכן לבעלי בריתם. אף אחד מהגיבורים לא יכול למות, וכל החיים שלהם הם תחרות מהנה. הדבר הכי לא נעים בו הוא שבמקרה של הפסד תצטרכו לעשות 200 שכיבות סמיכה.
לסיום, קצת על האישיות. צפיתי בסרט הזה ומיד שיתפתי סקירה קצרה עם עמיתים. כמעט כולם ענו שאני משעמם ולא צריך למצוא פגם בעלילה של סרט שנעשה רק בשביל האקשן.
כנראה ש. אבל חוסר שביעות הרצון שלי מהתמונה "Top Gun: Maverick" הוא יותר עלבון בגלל הזדמנויות שהוחמצו. אם המחברים היו כותבים תסריט רגיל, דיאלוגים טובים (לא בהכרח מורכבים, רק מחושבים היטב) ונותנים לדמויות מוטיבציה הגיונית יותר, זה היה שובר קופות אידיאלי.
תארו לעצמכם סרט עם איכות צילום כזו, ואפילו לא טיפשי. זה יכול להיות פנטזיה, אבל זה פשוט יצא יפה לוֹחֶם. זה עדיין שווה לראות את התחושה המדהימה של טיסה. למרות שהייתי רוצה לא לגלגל עיניים בשיחה המביכה הבאה.
קרא גם🍿🎥🎬
- 13 סרטי ג'יימס בונד הטובים ביותר: מהקלאסיקה ועד היום
- 10 סרטים על מצילים גיבורים שכדאי לראות
- איך פעלולים מבוימים בסרטים ולמה לא הכל מצולם על מסך ירוק
- 15 סרטי הפעולה המובילים של 2022
- פמיניזם וגרפיקה גרועה. איך יצאה She-Hulk Lawyer - הסיטקום הראשון של מארוול