5 גורמים המשפיעים על האמונות שלנו לגבי עצמנו
Miscellanea / / September 08, 2022
ספוילר: זה לא רק משפחה.
הוצאת הספרים "MIF" הוציאה את הספר "אל תפקפק בעצמך". המחברת שלו, הפסיכותרפיסטית ליסה אוליברה, מציעה לזהות, להבין ולשכתב תסריטי חיים שליליים. אתה יכול להתחיל, למשל, באמונות לגבי עצמך. אנחנו מפרסמים קטע מהחלק הראשון, שבו אנחנו מדברים בדיוק על זה.
1. משפחה
בילדות אנחנו מקבלים כל הזמן מידע מהמשפחה. זה מתחיל עוד לפני הלידה: סביבת האמהות שלנו, מה שהן מספרות לעצמן, החוויות שלהן, חוסר או נוכחות של תמיכה מתחילים להשפיע עלינו ברחם. מחקרים מראים שלחץ, מצב רוח וחוויות טרום לידתי משפיעים על ילודים ואפילו על היווצרות המוח שלהם. כך למשל, נמצא כי התפתחות העובר במהלך ההריון עלולה להיות מושפעת מהורמוני סטרס, אשר בתורם מגבירים לעיתים את הסיכון לבעיות למידה והתנהגות עתידיות.
רבים מהסיפורים שלנו מתחילים אפילו מוקדם יותר. אנחנו יורשים ונושאים בעול הסיפורים שאפילו לא קשורים אלינו. מחקר על טראומה בין-דורית מראה שהיא עוברת מדור לדור דרך הסיפורים שאנו יורשים, במודע או שלא. ההיסטוריה המשפחתית שלנו משפיעה על מי שנהיה. זה בגוף שלנו.
קחו למשל את הילדים והנכדים של קורבנות השואה. על פי מחקרים, לצאצאים של אנשים ששרדו אותו יש רמות נמוכות יותר של קורטיזול מאשר בני גילם, הורמון שעוזר לנו להגיב ללחץ. אז הטראומה שינתה את הביולוגיה שלהם. אותו הדבר ניתן לומר על חוויות טראומטיות אחרות שאבותינו חוו ונשאו איתם.
כאשר אנו נולדים, אנו שמים לב לכל מה שאנו רואים ושומעים. אנחנו, כמו ספוגים קטנים, סופגים את כל מה שאנו חווים, עוד לפני שהתחלנו להבין מה קורה. אם יקיריכם היו מבקרים כל הזמן את המשקל שלכם, אולי למדתם את הסיפור שהערך שלכם נובע מרזון. אם צפיתם באנשים אהובים מכחישים את רגשותיהם, אולי למדתם את הסיפור של הסתרת רגשות. אם ראית אדם אהוב מרדים את כאבו עם אלכוהול, קניות או אוכל, אולי החלטת שיש לזרוק רגשות קשים, לא לחיות. אם יקיריכם אמרו לכם "תאזרו בסבלנות", "אל תהיו טיפשים", אולי הייתם למדים שרגישות שווה לחולשה. כשאין לנו דוגמאות אחרות, אנחנו יודעים רק מה שאנחנו יודעים. ובילדות, מה שאנחנו יודעים תלוי במה שאנחנו רואים וחווים.
מכיוון שלרבים מהאהובים שלנו כמעט ולא היו הטכניקות, הכישורים או ההכשרה להתמודד עם טראומה, לווסת רגשות, לבנות מערכות יחסים בריאות, הם עשו מה שהם יכולים עם הידע שלהם. לא הייתה להם גישה למידע כמו לנו. כולנו אנשים לא מושלמים המקיימים אינטראקציה עם אנשים לא מושלמים אחרים, והתוצאה היא שאנו יורשים אמונות והיסטוריות שלא תמיד משקפות את מי שאנחנו באמת.
רק על ידי השגת עצמאות נוכל לזהות תסריטים משפחתיים מוכרים. לאחר מכן נוכל, אם נרצה בכך, לאתגר את הסיפורים שקיבלנו בירושה ושאיננו רוצים להשתתף בהם יותר.
זה יכול להוביל לתחושה של איום של ניתוק עם המשפחה, לגרום לפחד שהם יפסיקו לאהוב אותנו, ינטשו אותנו, יגרשו אותנו. זו הסיבה שכל כך הרבה ממשיכים לעקוב אחר אמונות המשפחה מסורות וסיפורים שלא באמת משקפים לא את הערכים שלהם ולא את האמת.
2. פציעה
בנוסף לטראומה בין-דורית, ייתכן שחווית גם טראומה אישית. בסל ואן דר קולק, חוקר טראומה מוביל, אומר שטראומה היא "כל דבר העולה על יכולתו של הגוף להתמודד". לעתים קרובות אנו חושבים על זה כאירוע משמעותי, כמו תאונת דרכים או מלחמה, אבל פציעה יכולה להיות גם תוצאה של פחות חוזר חוויות בולטות אך כואבות מאוד: דחייה רגשית, חוסר חיבור עמוק, סביבה או מערכות יחסים לא בטוחות, הזנחה צרכים, חשיפה לאלימות, דחיקה לשוליים בחברה... יש הרבה חוויות שצריכות להיחשב כטראומה, והן הרבה יותר נפוץ יותר ממה שאנחנו חושבים.
להיות מודעים לחוויות כאלה בחיינו תאפשר לנו להבין את הסיפורים שלנו. הוא שוב מזכיר לנו שאם אנחנו לא מודעים לחלופות, אז אנחנו יודעים רק מה שאנחנו יודעים. עשינו כל מאמץ להבין מה קרה, על סמך המידע שהיה לנו אז.
3. סביבה
חוץ מאחי, בגיל צעיר לא הכרתי ילדים מאומצים אחרים. אני זוכרת שלא הבנתי למה אני לא מכירה אף אחד אחר שיאומץ ותהיתי מה זה אומר עלי. האם זה אומר שאני לא במקום? או שאני מוזרה? האם משהו לא בסדר איתי? שאלתי את עצמי את השאלות הללו פעמים רבות.
חוסר המידע על אנשים כמוני הפך בחלקו את חווית הילדות שלי לקשה יותר. בנוסף, אני משתלב עם הסביבה שלי. נראיתי כמו קרובי משפחה שלי. כולם הניחו שאני ילד "נורמלי". כולם חשבו שהכל בסדר. לכן היה קל מאוד להאמין שאני עצמי אשם במחשבות שלי, כאילו משהו לא בסדר, כלומר משהו לא בסדר עם עצמי.
לפעמים אני חושב מה ישתנה אם הייתי מתקשר עם אחרים. חדרי קבלה ילדים אם היה לי את המרחב לחקור את החלק הזה של הזהות שלי בחברת אנשים שהבינו אותו. בגלל היעדר קשרים כאלה בסביבה שלי, התחלתי לתהות עד כמה אנחנו מושפעים מהסביבה – ולא רק ממה שיש בה, אלא גם ממה שאין בה.אנחנו מושפעים מכל מה שאנחנו מוקפים בו או לא מוקפים בו, מכל מה שאנחנו רואים ומה שאנחנו לא רואים, מכל מה שאנחנו שומעים ומה שאנחנו לא שומעים, מכל מה שאנחנו הופכים לעדים או לא.
הסביבה שלנו משפיעה גם למה יש לנו גישה, אילו משאבים בבעלותנו, איך אנחנו מתחברים לקהילה והאם אנחנו מקבלים ממנה תמיכה. הסביבה שלנו היא מעין בית שאנו נושאים בתוכנו. זה משפיע גם על האופן שבו אנו מתייחסים לעצמנו ואחד לשני. על ידי בחינת האופן שבו הסביבה שלך משחקת בסיפור שלך, אתה יכול לקבל תובנה כיצד הגעת להיות מי שאתה. איך הסביבה שלך השפיעה עליך?
4. כְּלֵי תִקְשׁוֹרֶת
הסיפורים שלנו מגיעים מילדות, אבל זה לא המקור היחיד שלהם. בכל שלבי החיים, אנו מופגזים בסיפורים על מי אנחנו צריכים להיות ומה זה אומר להיות "טובים", "נחמדים", "נחשקים" ו"מוצלחים".
העולם העצום של התקשורת עושה אידיאליזציה לסיפורים מסוימים, גופים, אורחות חיים, מטרות... אתה יודע. מציגים לנו בלי סוף תמונות אידיאליות שמשפיעות על הסיפורים שאנו יוצרים. אלו סיפורים על כך שהגוף שלנו לא מספיק בכושר, מערכות היחסים שלנו לא מספיק יפות, המטרות שלנו לא מספיק גדולות, הבתים שלנו לא מספיק אלגנטיים ואנחנו לא צעירים מספיק. הסיפורים שלנו מבוססים על מידע שאנו ניזונים ממנו שיכול להשפיע עלינו בדרכים שאנו אפילו לא שמים לב אליו.
היום, בעידן רשתות חברתיות והאינטרנט, שבו קל עוד יותר להיתקל ברמזים תרבותיים לגבי מה עלינו לשאוף, זה נכון במיוחד. אנו רואים את התמונה המוצעת של האידיאל היומיומי, כך שהשוואות הן בלתי נמנעות. ההיסטוריה הפנימית שלנו מבוססת לרוב על ציפיות חיצוניות, נורמות ומערכות שלא תמיד נוצרו לרווחתנו.
אם נקשיב לסיפורים האלה מספיק זמן, נפנים אותם. לפעמים אנחנו אפילו מתחילים להעריך את עצמנו על סמך האם אנחנו עומדים בסטנדרטים החיצוניים האלה, איך אנחנו "צריכים" להיות ואיך החיים שלנו "צריכים" להיראות.
הבנת המסרים שאנו שומעים על בסיס יומי ועד כמה אימצנו אותם היא המפתח לזיהוי תרחישי חיים שאינם קשורים כלל לחיינו.
5. חֶברָה
אנחנו לא חיים בבועה, אלא בחברה שיש לה סיפורים משלה המשפיעים על חיינו במובנים רבים. התקשורת היא רק חלק מהתהליך הזה, סיפורים מופיעים בכל מקום, מתכניות בית ספר ועד גזירות ממשלה ותורות דתיות, ועד לנורמות חברתיות. […] סוניה רנה טיילור, מחברת הספר "הגוף אינו התנצלות", הראתה לי כיצד המערכות בהן אנו חיים משפיעות על העולם הפנימי שלנו. אילו סיפורים קיבלת בירושה על היותך גבר, אישה או אי הזדהות עם מגדר כלשהו? אילו סיפורים למדת על צבע העור שלך? וכמה כסף יש לך? על הבגדים שלך? על האזור שלך?
אנחנו כל הזמן מוקפים בסיפורים שמספרים לנו איך אנחנו "צריכים" להיות, איך אנחנו "צריכים" לפעול, איזה סוג של לוח זמנים אנחנו צריכים לחיות ולמי אנחנו "חייבים" להפוך בגלל נורמות וסטנדרטים תרבותיים (כולם נוצרו באופן מלאכותי). אילו סיפורים קיבלת בירושה על מה אתה יכול ומה אתה לא יכול לעשות? איך אתה יכול להרגיש ומה אתה לא יכול?
בילדותי הכל היה ספוג בסיפורי החברה שלנו. אותו דבר קרה כשההורים שלי גדלו. אז הם הפכו לא רק להיסטוריה ציבורית, אלא גם למשפחה. ההיסטוריה האישית שלנו מעוצבת על ידי ההיסטוריה המשפחתית שלנו, אשר מעוצבת על ידי ההיסטוריה החברתית שלנו. זה רק טבעי לנסות למצוא את הסיבה בתוכנו, אבל כדאי גם לדעת איך הסיפורים האישיים שלנו שזורים באלו שירשנו ושמענו.
זה חשוב במיוחד עבור אלה שמרגישים שהיה להם טוב יַלדוּתאבל עדיין מרגיש כאב בפנים. קל להשוות... קל להניח שבגלל שלמישהו היה גרוע יותר או שהסיפור של מישהו אחר היה קשה יותר, אז הכאב והסיפור שלך לא נחשבים ולא חשובים.
לימדו אותנו לבנות היררכיות, להעריך את עצמנו ולהכיר בעצמנו כטובים או גרועים יותר, גדולים יותר או קטנים יותר.
האמת היא שלכל אחד יש את החיים הייחודיים והאינדיבידואליים שלו ולכן הכאב וההיסטוריה האישיים שלו. אתה לא צריך להוכיח שאתה כואב, שיש לך בעיות משלך, חוויות שליליות, להסביר למה אתה חווה רגשות קשים. מספיק לכבד את האינדיבידואליות שלך ולאפשר לאחרים לעשות את אותו הדבר.
אל תטיל ספק בעצמך הוא מדריך תומך ומלא תקווה להחזרת האני האמיתי שלך. בו תוכלו למצוא שאלות להתבוננות פנימית, דוגמאות ותרגולים שיעזרו לכם לממש את עצמכם ולחיות במלואם.
קנה ספרקרא גם📌
- 5 אמונות נפוצות שהורסות את חיינו
- 10 אמונות שיעזרו לך להתנגד למניפולציה
- 5 דרכים להפוך את ההרגל שלך להשוות את עצמך לאחרים למעצמת על
12 בגדי נשים וגברים לקנות באליאקספרס בסתיו הקרוב