איך לצאת מתעסוקה לשחייה חינם: 6 קשיים פסיכולוגיים שתצטרכו להתמודד איתם
Miscellanea / / April 03, 2023
אין אסטרטגיות מוכנות, אתה צריך לבדוק השערות.
לפני כמה שנים החלטתי להיכנס לשחייה בחינם ולהיות IP, בחרתי בנישת החינוך המקוון ופתחתי בית ספר משלי. הרעיון הזה הבשיל כבר הרבה זמן, אבל זה היה מפחיד לעזוב קריירת הוצאה לאור מצליחה: באותה תקופה הייתי מנהל תיקים בהוצאה לאור.
לא הבנתי באיזו נישה לבחור לפיתוח העסק שלי, לא ידעתי איך ואיפה להתחיל. גידלתי ארבעה ילדים לבד ורציתי לוודא שיהיה לי משהו לקנות להם אוכל ולשלם על הלימודים.
עם הזמן התברר שרוב הפחדים שלי היו מופרכים, וכל המחסומים לא היו מעשיים, אלא פסיכולוגיים. במאמר זה, אני אראה לך איך להתגבר עליהם.
1. מתח עקב אי ודאות
בקריירה ארגונית, החיים כפופים לתקנות מחמירות: עבודה מ-9:00 עד 18:00, משכורת SMS פעמיים בחודש. יש הבנה חוקי המשחק ועקרונות פיתוח קריירה.
מבנה ועקביות חשובים לי. תוכניות חודשיות, שבועיות ויומיות, לוחות זמנים, רשימות מטלות, תקנות ברורות - כל אלו חיצוניות מגבלות שלעתים קרובות מפחידות אנשים יצירתיים, להיפך, נותנות לי הרגשה של נוחות ו רוֹגַע.
ובעבודה, אי הוודאות חיכתה לעצמה בכל מובן: אף אחד לא קובע את לוח הזמנים, אין חיצוני מערכות של עונשים ופרסים, אין ערבויות שתקבלו כסף פעמיים בחודש, אין מוכנים פתרונות.
וההבטחות שנמכרו בקורסים "איך לעשות מיליון בחודש", כמובן, התבררו כלא נכונות.
חבר שלי הפך לעצמאי, זה נמשך חודש. היא עבדה כל חייה במשרד ועכשיו התייפחה מהבוקר, שתתה ולריאן. היא פספסה עמיתים בקרבת מקום, שכרגע אתה יכול למשוך על הכתף ולשאול שאלה. חודש לאחר מכן היא חזרה למקום עבודתה ושוב רכשה עור פנים בריא.
פתרון: צור חוקים משלך
הכלל העיקרי הוא ליצור ודאות באזור הכפוף לך. כן, לא ידעתי כמה הזמנות יהיו לי בחודש הבא. לא ידעתי מאיפה להשיג לקוחות כי רק התקדמתי בעסק המקוון.
אבל במקביל, יכולתי לקבוע באיזו שעה אקום, כמה צעדים אעשה ביום, מתי אנוח ומתי אעבוד. ויתרתי על הרעיון לישון עד ארוחת הערב ולשכב במיטה כמה שרציתי. קמתי מוקדם בבוקר והלכתי ל לָרוּץ זה קבע את הקצב והקצב להמשך היום. ואז הפעלתי את מצב טיסה בטלפון והתיישבתי ליד המחשב הנייד לעבודה.
שגרה יומית ברורה ולוח זמנים שבועי נתנו לי תחושת יציבות וביטחון שאני מתקדם לאט אבל בהתמדה לעבר המטרות שלי. הגבלות פנימיות לא הרגיזו אותי, אבל העניקו לי תחושת רוגע וביטחון. אני עדיין מקפיד על העיקרון הזה: כשיש כאוס בחוץ, צור חוקים משלך ופעל לפיהם ללא רחם.
2. ספק עצמי ותסמונת המתחזה
בעבודה יכולתי לשבח אותי מהבוס שלי. בשחייה חופשית, הייתי צריך לקחת על עצמי את התפקיד הזה. לפעמים נדמה היה ששום דבר לא יסתדר, שפשוט לא נולדתי להיות יזם. דאגתי לקרוא את הסטטיסטיקה שרק 5% מהאנשים מקבלים את זה, והשאר לא. והייתי בטוח שאני לא נכלל ב-5%.
עכשיו, כשיש לי בית ספר מקוון ידוע למכירת תוכן במיליוני דולרים, מוצרים עם מוניטין רציני וצוות מסור, אני מסתכל אחורה ומחייך.
פתרון: בנה תמיכה פנימית באמצעות הסיפורים שאתה מספר לעצמך
איך לתמוך בעצמך כשאין תמיכה חיצונית, כשהמנהיג כבר לא משבח, וצבא האוהדים עדיין לא ולא ידוע אם זה יהיה? הסוד הוא באיזה סוג של סיפור נספר לעצמנו.
התחלתי לקרוא ביוגרפיות של יזמים, חלוצים ומגלי ארצות כדי למצוא מודלים של איך אנשים פועלים מול אי ודאות. וגם בהיסטוריה אדיסון קראתי עיקרון שעדיין עוזר לי היום.
כשהוא נכשל שוב ושוב בניסיון להמציא את הנורה, הוא אמר לעצמו: "לא נכשלתי. פשוט מצאתי 10,000 דרכים שלא עבדו".
החלטתי שאהפוך את המילים האלה למוטו שלי ומעתה אצפה באיזה סיפור אני מספר לעצמי.
אחרי הכל, אני יכול לומר: "מארין, אתה לוזר ללא משכורת, סיכויי קריירה ועתיד." ואני יכול: "אני יזם מתחיל. כן, זה קשה לי עכשיו, אבל אנשים אחרים עברו את הדרך הזו לפני. הם עשו את זה, אז גם אני יכול לעשות את זה".
אני יכול לסבול כי אני בקושי מצליח להסתדר שוב, או שאני יכול להיזכר בסיפורים של סטארט-אפים רבים כשאנשים עבדו במינוס בשנה הראשונה. ותגיד לעצמך את זה קשיים כלכליים - זה נורמלי, זה חלק מהנתיב וזה זמני. אתה רק צריך לדעת שזו רמת המשחק שאתה צריך לעבור.
3. חוסר תמיכה
השקתי את בית הספר המקוון שלי עם שותף ואפילו לא חשבתי על הצוות אז. בן הזוג נסוג במהירות והתמסר למשפחתו. ואני נשארתי לבד.
במקביל להשקת בית הספר, עברתי לגור גלנדז'יק - עיירת נופש שמתה מחוץ לעונה. אתה הולך ברחוב לחנות - ולא תפגוש נפש חיה אחת.
בהתחלה ניסיתי להתמיד, קראתי ספרים כדי להתפתח, צפיתי בקורסים ובסרטונים, אבל עם הזמן התחלתי להרגיש את חוסר התמיכה והתקשורת בצורה כה חריפה שחליתי.
פתרון: אל תמצא תמיכה בהקשר הישן - חפש חדש
איכשהו בראיון אחד שמעתי את המשפט שאנחנו נעים במהירות הנחל. אם המכוניות מלפנים נוסעות במהירות של 20 קמ"ש, לא תוכל להאיץ ל-90 קמ"ש. באותו רגע עבדתי עם שותף שסירב להשקיע בפרסום, בהדרכה, הקדיש יותר זמן למשפחה, ולא לפיתוח עסקי, וזה גרם למחלוקות אינסופיות.
כששמעתי את המטאפורה הזו, הבנתי שמהירותו של בן זוגי היא רק 20 קמ"ש, ואם לא אכנס לנחל אחר, אני ארד מאחור. אני צריך אוטובאן שבו אני יכול להאיץ ל-130 קמ"ש.
אז עברתי ל סוצ'י. כאן פגשתי מכרים ותיקים מעסקים מקוונים ומצאתי חדשים. לא, לא התלוננתי לאף אחד, לא חיפשתי אפוד שאוכל לבכות לתוכו, לא ביקשתי עצה.
פשוט צפיתי באלה שנעים במהירות של 90 קמ"ש, וספגתי בשקיקה את החוויה שלהם.
דוגמאות רבות של אנשים מצליחים ושאפתנים הראו לי יום אחר יום שגם אני יכול לבנות עסק מקוון מצליח, ורעיונות חדשים הגיעו מעצמם. באותה שנה ההכנסה שלי גדלה פי כמה, למרות שעברתי לסוצ'י בלי שקל בכיס. הרכבתי צוות חזק והמשכתי לצמוח.
החלטתי שהגיע הזמן לנסוע לאוטובאן, להגביר את המהירות ל-130 קמ"ש ועברתי למוסקבה. במהלך השנה בעיר הזו, השקתי כמה פרויקטים חדשים, והצ'ק שלי גדל פי 15.
4. חוסר בפתרונות מוכנים
כשהחלטתי שאפתח את בית הספר המקוון שלי, הייתי בטוח שאני צריך לקחת כמה קורסים בנושא זה ולקרוא תריסר ספרים. ואז אני אדע בדיוק מה לעשות, אני לא אעשה טעויות ברורות ואפלט את הפרויקט שלי רווח לחודש הראשון. כמה טעיתי אז!
למשל, בקורס אחד שעלה הרבה, המשימה הייתה לערוך מחקר רחב היקף על קהל היעד. לא היה לי ניסיון, לא זמן, לא כסף. רוב הפתרונות שנתנו המחברים לא עבדו בשבילי מאחת מהסיבות הללו, אבל לא ויתרתי. הרי הם מנוסים, חכמים, יודעים בדיוק מה לעשות.
פתרון: בנה את מודל הצמיחה שלך עם מבחנים והשערות
שנה שלמה חיפשתי בעקשנות פתרונות מוכנים. אבל אחרי הכסף הבא שנזרק לרוח, היא סוף סוף הסכימה להודות שהם פשוט לא קיימים. הפסקתי לחפש אלגוריתמים מוכנים והתחלתי ליצור משלי.
החלפתי את סקר צרכי הלקוחות בקנה מידה גדול בחמישה ראיונות. אחר כך ניתחתי את הנתונים שהתקבלו, כתבתי את הטעויות שלי והמשכתי הלאה. 10 ראיונות הספיקו לי כדי להשיק את הזרם הראשון של הקורס, שהתברר כמוצלח. 100% מהתלמידים שלי קיבלו תוצאות.
זה היה ניצחון, אבל היו לִהַבִיס.
תמיד יש מוצא אחד - להתכונן לבדיקת השערות וניסויים.
ואם משהו לא הסתדר לי, נשארתי בלי כסף או סבלתי מהפסדים, אז לא התייאשתי, אלא פשוט אמרתי לעצמי: "ההשערה הזו לא עבדה".
כבר לא חיפשתי מה יגידו לי, אלא הקשבתי להיגיון ולאינטואיציה שלי. והייתי מוכן לנסות 10,000 דרכים שלא יעבדו כדי למצוא את הדרך שעבדה.
5. אין ערבויות
אצל הלקוחות שלי אני רואה לא פעם שהם מואטים בגלל היעדר ערבויות. הם אפילו לא מרשים לעצמם לנסות, כי הם מוכנים לפעול רק אם מובטחת להם הצלחה. אבל אף אחד לא ייתן ערבויות כאלה.
פתרון: תהיו ערבות משלכם
בתחילת הקריירה המקוונת שלי, חיפשתי כל הזמן ערבויות. ובמקום לבדוק במהירות רעיון חדש, היא כתבה בלי סוף תוכניות עסקיות וחישבו את הסיכונים.
יום אחד דפדפתי בלוח השנה שלי וגיליתי שאני משתעשע ברעיון לעשות קורס מקוון במשך שישה חודשים, אבל אף פעם לא עשיתי כלום. בזבזתי חצי שנה, הלכתי להכשרות שונות ולקחתי התייעצויות, במקום סוף סוף לצאת ולעשות את זה, כי ממש פחדתי מכישלון.
אחר כך הסתגרתי במטבח, הכנתי את תוכנית הקורס תוך שבוע, כתבתי שני פוסטים ואספתי את הזרם הראשון.
ועכשיו אני לא מחפש ערבויות, אלא רק אמון אינטואיציהאני מקבל החלטה במהירות, פועל ואז מנתח מה ניתן לשפר. ההיגיון של "ניסיון ראשון - אחר כך השתקפות" נתן לי צמיחה מרובה. ואילו העיקרון של "ראשית מחשבות אינסופיות וחיפוש אחר פתרון אידיאלי - אחר כך ניסיון" החזיק אותו במשך כמה שנים.
הזכר לעצמך לעתים קרובות שאף אחד לא יכול להבטיח הצלחה. אבל אם תפעל, אז כל ניסיון, אפילו לא מוצלח, יקרב אותך להצלחה.
6. היעדר בוס
רוב חיי היה לי בּוֹס. הוא ישבח, וינזוף, ויגיד לך מה לעשות, ויתן בונוס, ויציב גבולות וגבולות.
לפעמים הסכמתי איתו, אבל עם הזמן התחלתי להתווכח פנימי יותר ויותר. הרגשתי שאני יכול לקבל החלטה נבונה יותר. אבל להתווכח עם הבוס בראש ובעצם לקיחת אחריות הם שני דברים שונים.
ואז אמרתי לעצמי: "אם אתה כל כך חכם, לך ותהפוך לבוס בעצמך."
פתרון: תהיו תאגיד משלכם
גם כשעבדתי בשכר, ואחר כך כפרילנסר, בחרתי לעצמי את העיקרון "אני לא גלגל שיניים, אני תאגיד", אותו קראתי בספר. וזה אומר שאני לא מחכה למזג האוויר ליד הים, אלא מעצב אסטרטגיה משלי. ואני אחראי על היישום.
למשל, בתוכניות לשנה זו הייתה לי עלייה בהיקף הפעילות. לא חיכיתי שזה יקרה מעצמו, אלא פיתחתי תוכנית והתחלתי להשתתף באופן פעיל בכנסים, לפרסם בתקשורת, להתוות את מבנה הספר שלי. מקביל I לנהל בית ספר מקוון, פיתוח מוצרים חדשים, ביצוע הדרכות ואירועים לא מקוונים.
מדובר בכמות גדולה של משימות, אבל אני לא מחפש תירוצים - אני נצמד לתוכנית. אז, אני אקום ב-6 בבוקר כדי לכתוב מאמר. אמצא Wi-Fi בשדה התעופה כדי שאוכל לשדר לפני ההמראה, ולמחרת לאחר ההגעה אערוך כיתת אמן וחמש התייעצויות. כי אני זוכר היטב למה אני עושה את זה.
זה הפרויקט שלי ואני אחראי לעצמי על התוצאות שלי. אז אני לא מחפש תירוצים, אלא הזדמנויות.
קרא גם🧐
- "ההורים שלי חשבו שאני משקר": איך בני נוער הצליחו לפתוח עסק ולא להישרף
- האם ניתן לעבוד כחוק ולהיות עצמאי בו זמנית?
- מדוע וכיצד לבדוק רעיונות עסקיים