אלימות רגשית במשפחה: איך זה קורה ואיך זה בא לידי ביטוי

הוצאת אס"ט הוציאה את הספר "איפה אני נגמר ואתה מתחיל. גבולות ותלות משולבת ביחסים אישיים. המחברת שלה, פיה מלודי, מומחית לעבודה עם טראומת ילדות. היא כתבה מדריך למי שרוצה לצאת ממערכות יחסים משפחתיות הרסניות, לגלות מחדש את דרך הקבלה העצמית ולהימנע מטעויות הרות גורל בגידול ילד בעתיד. אנו מפרסמים קטע מתוך פרק 12 על טראומת התעללות רגשית.

---

התעללות רגשית, הוא כנראה סוג האלימות שמתרחש לרוב. הדבר מתבטא בהתעללות מילולית, התעללות חברתית, הזנחה או בורות של צורכי התמכרות.

התעללות מילולית

התעללות מילולית מתרחשת כאשר הורה מרשה לעצמו להתעלל מילולית בילד, לצעוק, לקרוא לו בשמות, לנקוט בסרקזם או ללעג. ברור שזו אחת הצורות החזקות ביותר של התעללות רגשית.

כשהורים מרשים לעצמם לצעוק על ילדיהם, הם לא מבינים שזו השפעת יתר על האוזניים הקטנות השבריריות שלהם. חשוב מאוד לילד לשמוע את הוריו, אבל לא כשהם צורחים. כאשר הורה מתחיל לצרוח, הילד יסתום לעיתים קרובות את אוזניו כדי למנוע ממנו לשמוע, וזהו מנגנון הישרדות טבעי. עלינו לזכור תמיד שעבור ילדים קטנים ההורים שלהם הם משהו גרנדיוזי וכל יכול, ולכן לשמוע צרחות הורה מאוד מפחיד אותם. במשפחה לא מתפקדת, ההורה עשוי קודם כל

צעקה על הילד, ואז לעתים קרובות יש התעללות פיזית, כי הילד "לא ציית".

כל מיני קריאות שמות, יחד עם צרחות, הופכות התעללות מילולית לרעילה עוד יותר. שמי פיה. זה לא "טיפש", לא "שמן", לא "זונה" ולא "טיפש". זו רק פיה. כשהם קוראים לי בשמי הפרטי, מתייחסים אליי בכבוד, אני מרגיש את הערך שלי. אני מגיב אחרת לקריאות שמות.

לעג או לעג לילדים מתבצעים על ידי הורים, שלפי נדמה לי, מוציאים באופן עקיף את הכעס שלהם.

כשלועגים לילד, הוא מאבד את ההגנות שלו, לגמרי לא מבין איך להימנע מיחס רע כלפי עצמו, במיוחד כאשר מדובר בילד קטן מאוד.

שמיעת התעללות מילולית בנוכחותך יכולה להיות שלילית בדיוק כמו עדות להתעללות פיזית או מינית. העובדה היא שילדים עדיין לא פיתחו מספיק גבולות. גם אם הם יודעים שהטירידה הזו לא מכוונת אליהם, עדיין יש להם הרגשה שזה משפיע גם עליהם.

ב-Meadows Center יש מספר חדרים אטומים לרעש המארחים קבוצות טיפוליות. זה מאוד חשוב כי בתהליך טיפול בגשטלט אנשים יכולים לבטא את רגשותיהם באמצעות צרחות, בכי ורעשים חזקים אחרים. הבידוד חשוב גם מכיוון שחלק מהמטופלים שעברו התעללות מילולית בילדותם עוברים טראומה מחדש על ידי התנסות התקפים חדים של בושה או רגרסיה ספונטנית כשהם רק שומעים כמה צלילים שמגיעים דרך האוורור מערכת. בושה זו אולי נובעת מהעובדה שבילדות אדם כזה שמע לעתים קרובות הורה צועק על אחד מבני המשפחה.

אלימות חברתית

הילד לומד מוקדם מספיק מי הוא וכיצד לפעול במצבים מסוימים (למשל להתלבש, להתקשר בטלפון וכדומה), מהוריו. בין הגילאים ארבע עד שש חברים ילדים מתחילים לשחק עבורו תפקיד עצום, כי הם יכולים גם ללמד אותו הרבה: מי הוא, מה ילדים בגילו עושים בדרך כלל ואיך לבנות מערכות יחסים עם ילדים אחרים. התעללות חברתית מתרחשת כאשר הורים מונעים באופן ישיר או עקיף מילדיהם לקיים אינטראקציה עם בני גילם.

ניתן להראות זאת ישירות כאשר נאמר דבר כזה: "יש סוד מסוים במשפחה שלנו, לכן, אף אחד לא צריך לבוא לכאן פן ייפתח" או "לא נרצה לעשות ממנו פשתן מלוכלך צְרִיף. לא, אתה לא יכול להזמין את החברים שלך לכאן. זה לא בטוח. תהיה איתנו, זה מספיק. ואנחנו גם לא מאפשרים לך ללכת לאף אחד".

אלימות עקיפה מתרחשת כאשר ילד אינו יכול להזמין איש לביתו, לשמוח בחברת אחרים.

דוגמה כאן היא הורים שאין להם שליטה מוחלטת על ההתמכרויות של עצמם. ילדיהם נאלצים להישאר בבית, לבשל ולנקות, כך שבכלל אין להם זמן להיות עם בני גילם. וגם אם ההורים לא יאמרו להם בגלוי "אסור להביא לכאן ילדים אחרים", הילד בשום פנים ואופן לא יעז לעשות זאת בגלל ההשלכות האפשריות. לילדים האלה יכול להיות אבא אלכוהוליסט, אז הם אף פעם לא יודעים למה לצפות עם החזרה הביתה, בהחלט ייתכן שהוא ישכב שיכור על הספה בסלון. בכל הנוגע להתמכרות למינית, האב עלול להראות סימנים חד משמעיים של תשומת לב לבנות המגיעות לבית, שהן חברות של ילדיו. אמא עשויה גם לנסות לפתות את החברים של בתה. או שהאב יכול כל הזמן להוציא את זה על אחרים, והילדים אף פעם לא יודעים מתי הוא יסטור להם, או ירביץ להם, או פשוט יתחיל ללעג שהוא מרשה לעצמו לפעמים בנוכחות אחרים.

פגם פיזי כלשהו או מחלת נפש יכול גם להוות בעיה. לדוגמה, אם אמו של הילד נכה ומשתמשת בכיסא גלגלים, ייתכן שהיא משדרת הודעה עקיפה (או ישירה): "אל תבייש אותי בכך שתביא את החברים שלך הביתה". במשפחה מתפקדת יעזרו לילדים להסתגל למוגבלות הפיזית של האם, תוך הסבר שהאם פשוט אוהבת כשחברים של ילדיה מגיעים לבית (אם זה נכון). במשפחה כזו אף מסבירים לילד שעליו לענות על שאלות של ילדים אחרים לגבי כסא הגלגלים.

הזנחה ונטישה

מכל סוגי האלימות, יש להתייחס להזנחה ולנטישה בזהירות מיוחדת אצלנו תרבות, במיוחד שותפים לתלויים, שמתקשים לחבר את החלקים הנבדלים של ההיסטוריה שלהם.

באופן אישי, אני רואה את האלימות הקשורה להזנחה ולנטישה משתי נקודות מבט. הפרספקטיבה הראשונה היא להבהיר עד כמה צורכי המטופל נענו בהתאם למתי הוא היה ילד. השני הוא ניתוח של תלות מסוימות אצל אחרים משמעותיים (אנשים שטיפלו בילד) על מנת להבין את התפקיד שמילאו ההתמכרויות הללו בהזנחה או נטישת המטופל כשהיה יֶלֶד.

צרכי התלות כוללים את הדברים הבאים:

• מזון;
• בַּד;
• בריאות;
• מקלט;
• מגע פיזי;
• צרכים רגשיים (זמן, תשומת לב);
• חינוך מיני (מידע והמלצות);
• חינוך;
• חינוך פיננסי (מידע והמלצות);
• תחום רוחני (מידע והמלצות).

כאשר מתעלמים או מזניחים כל אחד מצרכי ההתמכרות לעיל, הילד עובר התעללות. נראה שסיפוק צרכים רגשיים חשוב במיוחד להתפתחות הילד בתהליך ההתבגרות. כאשר הורים עונים על הצרכים הרגשיים של ילדיהם, הם תורמים לידע העצמי החיובי שלהם. הורים פונקציונליים משדרים לילדיהם, באופן אוטומטי ולא מילולי, "אתם מאוד יקרים". סיפוק הצרכים הרגשיים מסייע לילד גם ללמוד לפעול לפיו עקרונות המשפחה.

ילדים צריכים להבין כיצד לעבד מידע ולגשת לפתרון בעיות מסוימות בחיים. השגת מידע כזה, כמו גם ידע וניסיון, הוא כל צורך חיוני.

לכן, מכיוון שראינו שהתעללות רגשית מובילה לעיתים קרובות לתלות משולבת, קל לנחש שסיפוק הצורך הזה חשוב ביותר עבור ילד.

הזנחה פירושה שהצרכים הרגשיים הנ"ל לא נענו כראוי והילד התבייש כל הזמן. למשל, אם אב לא מלמד את בנו איך להיות גבר (מדברים על הציפיות של גבר בתרבות שלנו: עבודה, כסף, מראה חיצוני, מערכות יחסים עם אנשים אחרים), הבן מרגיש לא מספיק, מרגיש את הבורות שלו בעניין כזה שאלות. אם בהזנחה עסקינן, הרי שברוב המקרים כמובן נעשו ניסיונות לענות על הצרכים הרגשיים של הילד, זה פשוט לא הספיק.

במקרה של נטישה, אלה צרכים רגשיים אף פעם לא מרוצה בכלל. זה קורה כאשר אחד ההורים או שניהם אינם זמינים לילד. ייתכן שאחד מהם או שניהם אינם נוכחים פיזית בבית, או שהם עשויים להיות נוכחים פיזית אך אינם נוכחים רגשית. אפשר להתעלם מהילדים בבית שלהם, פשוט להתעלם מהם, כי ההורים עסוקים בדברים אחרים לגמרי או בזרים.

נטישת ילד יכולה להתרחש במקרה של גירושין. ההורה עוזב את המשפחה ויכול לבקר את הילד רק לזמן קצר, תוך העברת כספים לתחזוקה שלו (עבור מזון, בגדים, דיור ו טיפול רפואי), אבל הוא לא נמצא בסביבה כדי שיוכל לגדל ילד או להקדיש לו את זמנו ולעצב את עתידו נקודות ציון.

לעיתים מדובר בנטל קשה מנשוא עבור הורים לטפל בילדיהם – הדבר יכול להתבטא אצלם במודע ובאופן לא מודע.

הם עשויים להרגיש ששליחת ילדם לפנימייה כשהם צעירים מאוד היא ההחלטה הטובה ביותר שאפשר. אבל להיות רחוק מהבית בגיל כל כך מוקדם עבור ילד הוא חוסר שביעות רצון ברור מהצרכים שלו (גם אם הוֹרֶה עושה זאת ללא כל מניע נסתר), מכיוון שבמקרה זה ההורה אינו נותן לילד זמן ותשומת לב ראויים, למעט ביקורים קצרים בבית הילד.

נטישה יכולה להתרחש עקב מוות, מחלה או תאונה. כמו כן, אם הורה מתאבד, מאיים בהתאבדות או מנסה להתאבד, אבל היא לא מצליח, הילד עלול להתמודד עם בעיה רצינית של נטישה, איתה הוא לאחר מכן יצטרך לעבוד. גם העובדה שההורה עוזב פיזית את המשפחה יכולה להוביל לנטישה. יכול לקרות שיום אחד הילד מתעורר, והאב או האם כבר לא בסביבה. הילד עלול להרגיש נטוש שוב ושוב על ידי הורה זה או אחר.

חברה טובה שלי - לאמא שלה היו שבעה ילדים - סיפרה לי איך אמא שלה השאירה אותם לבד. כאשר אחת הילדים העזה להביע כל צורך הקשור לגילוי תשומת לב ואכפתיות מצידה, היא איבדה כל שליטה על עצמה, ונעזרה מיד בכוח פיזי (השתמשו לעתים קרובות בנעלי העקב הגבוהות שלה). כשזה לא עזר, היא יכלה פשוט לקום ולעזוב בלי לומר דבר, לפעמים להיעדר יומיים-שלושה. כל הזמן הזה הילדים נשארו לבד עד אַבָּא לא חזר מהעבודה והתחיל לטפל בהם.

הזנחה ונטישה כתוצאה מהתמכרות

התמכרויות מסוגים שונים, כגון התמכרות לכימיקלים (התמכרות לסמים או אלכוהול), התמכרות למינית, הימורים כפייתיים, התמכרות לדת, הפרעות אכילה התנהגויות, הוצאות בלתי נשלטות, התמכרות לעבודה והתמכרות לאהבה עלולים להוביל לכך שהורים לא מטפלים בילדיהם כראוי או אפילו נוטשים שֶׁלָהֶם.

התמכרות לאהבה היא הצורך בחיזוק חיובי (מה שנקרא אהבה) מ"אחר" משמעותי כדי שאדם יוכל להרגיש בנוח ו"יציב". בן אנוש, מכור לאהבה, מוכן לכל דבר - לא משנה כמה מזיק או משפיל לעצמו - כדי שיגיע לו גישה חיובית, ולעבור "תסמונת גמילה" כואבת מבלי לקבל כל כך חיובי חיזוקים. אדם יכול להיות תלוי באהבה במבוגר אחר, בהורה או בילד שלו. אם להורה יש התמכרות דומה לאהבה (זה יכול להיות כל אחד), אובססיבי ההתמקדות של ההורים במושא ההתמכרות הזו מובילה להזנחה של ילדיהם דחייה מהם. ואפילו אם לְהִתְנַגֵד תלות כזו היא הילד, מתעלמים מהצרכים והרצונות האמיתיים של הילד.

התמכרות לעבודה - ההורים עסוקים מדי (בפרויקט כזה או אחר בעבודה או בבית: זה יכול להיות תחביב, תיקון ו וכו') […] - משפיעה על התפתחות הילד באותה מידה שלילית והרסנית כמו כל שאר הצורות של תלות. אבל הרבה יותר קשה להתמודד עם זה, כי בתרבות שלנו זה נתמך מאוד. עם זאת, אם האב או האם תלויים בעבודה, הצרכים הרגשיים של הילדים נותרים ללא מענה.

חלק מהפרעות אכילה עלולות לגרום להורה לא להיות מסוגל לטפל כראוי בילד.

סֵבֶל בולימיה האם, שנאלצת כעת להיות בשירותים עקב הקאות, אינה זמינה לילדיה. וגם אם היא מנסה להתנקות בתרגילים גופניים, היא תמיד נעדרת, עסוקה רק בגופה שלה.

ההורה השמן בדרך כלל רדום ואינו מסוגל לשחק פיזית עם הילדים. בנוסף, המראה המכוער של הורה שמן (כמו כל עיוות פיזי אחר) יכול להוביל את הילד להתבייש בו. במצבים כאלה הילד צריך איכשהו להבהיר זאת, ולא לצפות ממנו שהוא עצמו יתמודד איכשהו.

באופן דומה, אם הסובלת מהפרעת אכילה (רזה מדי או בעלת משקל עודף) או מחשיבה את עצמה שמנה כאשר למעשה בכלל לא ככה - למעשה, היא לא כל כך מבינה איך היא נראית, היא יכולה גם להחשיב את ילדיה שמנים ולמצוא איתם פגם בתזונה ובצורך מעקב שְׁקִילָה, בעוד שבמציאות המשקל שלהם די נורמלי. היו לי לקוחות עם הפרעות אכילה שאמרו לי שהם תמיד חשבו שהם שמנים בילדותם. ביקשתי מהם להביא כמה תמונות כדי לראות אם זה נכון. וכשהביאו לי את התמונות האלה, רבים מהם היו המומים בעצמם, והתוודו בפניי: "זה שמן? אז למה אמא ​​שלי התכוונה אז?"

מחלות סומטיות ונפשיות של הורים

למרות שמחלות גופניות ונפשיות אינן מסווגות כהתמכרויות, השפעתן על המשפחה הרסנית לא פחות. אם הורה חולה נפשית (מנותק מהמציאות) או פיזית, הורה זה לרוב אינו זמין רגשית לילד, בין אם הוא בבית או במקום אחר.

או דוגמה נוספת לכך שהכוונה ההורית, במהותה, מתבררת כלא חשובה. כמובן, אף אחד לא רוצה להיות חולה, בין אם זה סומטי או נפשי. אבל מחלה יכולה ליצור את אותן בעיות בחיי הילדים כמו צורות אחרות של התעללות כשההורה הוא כזה חולהשהוא פשוט לא מסוגל לטפל בילדים שלו.

תלות משולבת של ההורים

אז, הורים תלויים בשיתוף פעולה בעצמם עלולים לסבול מהתמכרות, יש להם או סומטיים כאלה או אחרים מחלת נפש (כדרך להימנע מהמציאות) כי הם אינם מסוגלים לשאת כְּאֵב. […]

בנוסף, הורה תלות משותפת יכול להוביל להזנחה או הזנחה של ילדים […]. מאחר שההורה המשותף חווה התעללות הרבה לפני שיצא לדרך הריפוי, הוא אינו יודע כיצד לגדל ילד שיענה על צרכיו. כל מה שהוא יכול לעשות זה להמשיך ללכת בדרכו הלא מתפקדת, "לשרת" ולדאוג לאחרים. לעתים קרובות זה מגיע לאנשים אחרים מחוץ למשפחה. אז ההורה מאבד את כוחו האחרון, לא מסוגל לספק את הצרכים של הילד במשפחתו. יש את השחיקה המוחלטת שלו כשהוא מנסה "לדאוג לכולם". זה יכול להוביל לכעס גלוי ותסכול, לשחיקה רגשית או נפשית מוחלטת, או שהאדם יכול לסגת לתוך עצמו. כל אחת מהתגובות הללו עלולה להוביל לנטישת ילדים או להזנחה.

הספר "איפה אני נגמר ואתה מתחיל" יעזור לנתח את חווית הילדות שלך, ילמד אותך איך לבנות בריא גבולות עם אחרים ולהבין טוב יותר את הצרכים האמיתיים שלהם.

קנה ספר