"בוגימן". האימה של סטיבן קינג יצאה קודרת, אבל תפלה מדי
Miscellanea / / June 02, 2023
כן, וקינג בזה לא מעט.
ב-31 במאי התקיימה הבכורה העולמית של הסרט "בוגימן". האימה התבררה כמקורית כמו שמה.
ב-1978 הופיע סיפורו הקצר של סטיבן קינג "הבוגימן", שתורגם כ"ובא בוגימן". הסיפור הקצר, שבו גבר מבקר אצל פסיכותרפיסט, מדווח על נבל מסתורי שגר בארון, אך אינו מוסר פרטים אודותיו.
הסרט הראשון שנקרא "בוגימן" יצא לאקרנים ב-1980 והיה חותך בערך טראומת ילדות. מאוחר יותר סופקו לו שני סרטי המשך. אבל אף אחד מאלה לא היה עיבודים של קינג.
ב-2005 הופיע "בוגימן" חדש - אימה על מפלצת שחיה בארון. היו לו שני סרטי המשך, ובהמשך צולם עליו גם רימייק מרוקאי-צרפתי. כאן מקינג היה קצת יותר מקודמיו, אבל עדיין לא הרבה.
"בוגימן" -2023 מסתמך על הסיפור המקורי בצורה משמעותית יותר מהסרטים הקודמים, אבל זה עדיין לא יעבוד לקרוא לסרט עיבוד.
תסריט מאת סקוט בק ובריאן וודסמקום שקט", ואת הגרסה הסופית כתב מארק היימן ("ברבור שחור"). כיסא הבמאי הגיע לרוב סאבאג', שביים את הרשם והמארח (תורגם ברוסיה כאסטרל. באינטרנט"). בכיכובם של סופי תאצ'ר (ההורנטס), ויויאן ליירה בלייר (טרגדיה בוואקו) וכריס מסינה (אייר).
הפסיכותרפיסט וויל הארפר מגדל את שתי בנותיו בכוחות עצמו לאחר מות אשתו. יום אחד, אדם מגיע לקבלת הפנים שלו, וטוען שבוגימן מסוים לקח את ילדיו (למעשה, רק הסצנה הזו מבוססת לחלוטין על סיפורו של קינג). בזמן שהרפר מתקשר למשטרה כדי להגן על עצמו מהמטופל, הוא מתאבד בארון. לאחר שילדיו של וויל מתחילים לסבול מסיוטים ומחזיונות רודפים - נדמה להם שמשהו נורא התמקם בביתם. הבת הבכורה סיידי מתחילה ללמוד את הפתקים שהותירה המתאבדת כדי להבין מה קורה.
האירועים נעים לאט מדי
Boogeyman הוא רק 98 דקות, אבל זה מרגיש הרבה יותר ארוך. העובדה היא שיש בסרט רק ארבעה או חמישה תפניות עלילה מדליקות וחשובות, וההפסקות ביניהם מלאות בערך באותן סצנות - לא רק מבחינת אירועים, אלא גם ויזואלית.
רוב סאבאג' החליט לצלם את כל התמונה בחושך, אז בַּיִת, היכן שמתגוררת משפחתו של הפסיכותרפיסט, אינו מואר - גם בשעות היום החדרים קודרים. מורגשת גם הריקנות שנגרמה ממותה של אם הבנות. אבל יש כל כך מעט דיאלוגים ופעולות שהריקנות הזו גורמת לך להשתעמם. בחצי הראשון של הסרט יש גם מתח וגם פחד, אבל ככל שמתרגלים לחושך על המסך, זה מעורר פחות רגש.
הסיפור לא מפחיד בכלל.
בשנת 2023, לנזוף באימה על כך שאינך מפחיד זה קצת חבל. גם הפוסט-אימה וגם ה-Slowburner יוצאים לעתים קרובות יותר מהסטנדרט חֲרָדָה, לכן, אתה כבר לא מצפה לאימה מהסרטים המקבילים.
עם זאת, ה"בוגימן" עדיין מנסה להפחיד, זה פשוט לא מסתדר לו. שבעה או שמונה צורחים הפזורים לאורך הסרט יכולים להשפיע רק על אדם שצופה בסרט בפעם הראשונה – הם צפויים מדי. כתוצאה מכך רק הדמויות מפחדות - ואז רק בגלל שזה כתוב בתסריט.
הבוגימן כמעט ולא מופיע על המסך, אז הנוכחות הבלתי נראית שלו גורמת ליותר דאגה. תחושה זו מתחרזת עם תחושת האובדן שחוות הדמויות.
גם הסיבה לאבל וגם הסיבה לפחד הם מחוץ למצלמה כמעט לכל הסרט. ביי קודר האווירה לא הופכת לרקע מוכר, "בוגימן" נוגע רגשית - לפחות גורם לאי נוחות. עם זאת, כל דקה נהיה קשה ומשעמם יותר לצפות בו, ולכן השיא נתפס לא כנקודת המתח הגבוהה ביותר, אלא כאות לכך שהסרט יסתיים סוף סוף בקרוב.
לפעמים הסרט מעצבן
הבוגימן מפחד מהאור, והגיבורים חיים בבית רגיל בזמננו. לכן, לא ברור כלל מדוע נָבָל כל הזמן להפחיד עם נרות ומנורות קטנות. לא, ברור שפרטים כאלה עוזרים ליצור מתח אצל הצופה, אבל בכל זאת... אולי כדאי לישון פעם אחת עם האורות דולקים כדי שלא יקרה כלום? או להשתמש בפנס בסמארטפון? אבל גיבורים תמיד בוחרים באפשרות הגרועה ביותר.
אבל זה לא הכל. שלושה אנשים גרים באותו בית, אבל כשאחד מהם צורח, שאר בני המשפחה לא שומעים דבר. אבי המשפחה מופתע במיוחד - אם לילדים יש סיוטים, אז אולי צריך להיזהר יותר? אבל הוא מתעלם מהכל.
בעצם, נצחי היעדרותו של אבא בחיי בנותיו מוסבר באובדן אשתו, אבל הוא מרוחק מדי. זו דמות שלפעמים שוכחים שקיימת. וכמובן, הוא לא מאמין באף בוגימן, שעליו הוא מספר לילדים. בקושי היה אפשר להמציא גיבור סטנדרטי ואפור יותר.
סופי תאצ'ר זורחת
לא סביר של"בוגימן" יש פגמים רציניים מדי, אבל יש הרבה פגמים קלים - מוויזואליה משעממת ועד לתסריט מפוקפק. במקביל, לתמונה יש גם קלף מנצח ענק - סופי תאצ'ר.
השחקנית מפמפמת עצבים ופחד הרבה יותר טוב מהרמז האלף לנוכחות הבוגימן בסרט. הגיבורה שלה גם חלשה וגם חזקה, וגם ביישנית וגם אמיצה - וזאת למרות שכמה סצינות בהשתתפותה יכלו להיפרד בבטחה בגלל חוסר המשמעות שלהן.
באופן כללי, לאחר תפקידים קטנים ב"צרעות" ו"ספר בובה פט» תאצ'ר לא קיבלה פרויקט טוב במיוחד, אבל היא סחטה ממנו את המקסימום.
הבוגימן לא רע, אבל גם לא סרט אימה מזעזע. אם אתה הולך בטעות לפגישה, לא סביר שהוא יאכזב ישירות, אבל שבוע לאחר הצפייה בו, אתה בקושי זוכר מה קרה בו בכלל. הבמאי רוב סאבאג' ניסה לסחוט מעט מהתסריט הדל פַּחַד, אבל הוא נכשל.
קרא גם🎬🍿😱
- 30 סרטי סטיבן קינג שכדאי לראות
- איך 'צעקה' לועג לאימה
- 17 הסרטים המיסטיים הטובים ביותר שיגרמו לך לאי נוחות
- סטיבן קינג הוא אמן האימה שבמאים כל כך אוהבים. אנו דנים בעיבודים לסרטים בפודקאסט "Watcher"
- מגיפה, בתים מקוללים ומטורפים: 15 הסדרות הטובות ביותר המבוססות על יצירותיו של סטיבן קינג