"עדיף לא לעשות את זה ולהתחרט". מדוע אנשים בוחרים לא לעשות כלום, גם אם הם בסכנה
Miscellanea / / June 02, 2023
זה עניין של טבע האדם.
ברשתות החברתיות מוזכר לא פעם הביטוי "עדיף לעשות ולהתחרט מאשר לא לעשות ולהצטער". מבינים אותה אחרת. חלקם מניעים את עצמם להיות נועזים יותר עם זה. לדוגמה, עזוב עבודה שאתה שונא כדי למצוא עבודה טובה יותר, או סוף סוף לעבור. אחרים מצדיקים בדרך זו כל גילוי של חוסר אחריות ומשתמשים בביטוי כאנלוגי לביטוי "אנחנו חיים פעם אחת".
אבל הנה מה שמעניין. במצב שבו לאנשים יש ברירה, הרבה פעמים בוחרים לא לעשות כלום. וגם אם ההשלכות בסופו של דבר יהיו חמורות יותר ותצטרכו להתחרט במידה רבה יותר של סבירות מאשר אם תלכו על משהו ותטעו. אנחנו מבינים למה זה קורה.
למה אנחנו בוחרים לא לעשות כלום
כי חוסר מעש עוזר להתנער מאחריות
בואו ניקח את החיסונים כדוגמה. גם אם לא ניקח בחשבון את נגיף הקורונה, הישן והלא טוב במיוחד חַצֶבֶת. מדובר במחלה קשה, שהסיבוכים שלאחריה קטלניים. למרבה המזל, יש חיסון, החסינות לאחר שתי זריקות שלו נוצרת ב-95% מהמקרים. לפני הופעתו, מגיפות חצבת גדולות התרחשו כל 2-3 שנים וגבו בממוצע 2.6 מיליון חיים בשנה. לשם השוואה, בשנת 2017 מתו כתוצאה ממחלה זו 110 אלף איש. זה הרבה פעמים פחות, אבל עדיין הרבה. נראה שאם החיסון כך מגן היטב, אז למה יש אלפי מקרים כאלה, ולא עשרות?
הבעיה היא שהחיסון, למרות שהוא יעיל, אינו מקיף. יתר על כן, ארגון הבריאות העולמי לְצַפּוֹת התפרצויות מסיביות של חצבת בגלל נגיף הקורונה היו עיכובים והפרעות בקמפיין החיסונים. וכמובן, אנטי-וואקסרים שמסרבים לתת לעצמם את החיסון ו לילדים שלי. ועכשיו אנחנו מתעניינים באחרון.
כאשר בוחרים לחסן או לא, יש שתי עמדות על המאזניים. אחד מהם הוא לדלג על חיסונים ולקוות שהמחלה תעבור. למרות שההשלכות של אי-התערבות כזו יכולות להיות עצובות, וזה ידוע. לפי נתוני ארה"ב:
- אחד מכל חמישה אנשים לא מחוסנים שחולים בחצבת בסופו של דבר בבית החולים.
- ילד אחד מתוך 20 שנדבקו יקבל דלקת ריאות, שהיא הסיבה השכיחה ביותר למוות מחצבת בילדים.
- ילד אחד מכל אלף יסבול מדלקת מוח.
- עד שלושה ילדים מתוך אלף ימותו.
במקרה זה, חצבת מועברת על ידי טיפות מוטסות. אם כולם מסביב מחוסנים, הסיכוי גבוה שהילד לא יתקל במחלה. אבל אם תצוץ שרשרת של אנטי-וואקסרים, הסיכונים הופכים לממשיים. יחד עם זאת, אותם 5% מהחוסנים שלא פיתחו חסינות נמצאים גם בסיכון.
בצד השני של הסקאלה - להתחסן, וזה נחשב בטוח מאוד. בדרך כלל הגוף מגיב לזה בכאבים במקום ההזרקה ובחום קל. כ-5% מהמתחסנים יחוו חום גבוה. אבל השלכות מסוכנות מתרחשות בפחות מאחד למיליון חיסונים.
הסטטיסטיקה מעידה על כך לקבל חיסון יותר נכון. אבל מספרים מדויקים מאבדים את משמעותם כשמדובר באדם ספציפי. עבור הורה מודאג, האפשרות השנייה נראית אחרת. ילד עלול לחלות בחצבת או לא, יש מרכיב גדול של סיכוי. ואם יוכנס חיסון ויתעוררו סיבוכים אז המבוגר הוא זה שאשם, כי זו החלטה שלו. זה לא נשמע הגיוני במיוחד. אחרי הכל, אם הילד יחלה, ההורה יעיף את עצמו על כך שלא התחסן. אולי זה יהיה, אבל ברגע הבחירה זה לא משנה.
למרבה הצער, אנשים לא תמיד הגיוניים ועקביים. מחקר הופעה: שרבים מעדיפים חוסר מעש שעלול להיות מסוכן על פני פעולה פחות מסוכנת. ולעתים קרובות לא ניתן לחשב את אחוז ההסתברות לתוצאה שלילית, אז אדם פשוט בוחר בין שתי אפשרויות עם סוף רע אולי. ובמקרה הזה, חוסר מעש אטרקטיבי יותר.
אולי נראה שהבחירה צריכה לעוות מאוד אם החיסון ניתן לעצמו או לילד שמודאג ממנו מאוד. לא באמת. לכן, בניסוי אחד, הנבדקים התבקשו לדמיין את עצמם כרופאים. הם היו צריכים לקבל החלטה לגבי חולה עם זיהום חריג. אם לא נעשה דבר, המחלה תגרום לבלתי הפיך הפרעה מוחית עם הסתברות של 20%. עם זאת, ניתן לנקוט בצעדים כדי למנוע זאת. אבל יש סיכון של 15% שההליך עצמו יפגע במוח. זאת ועוד, היה צריך להסתכל על המצב מנקודת מבטו של הנדבק ומנקודת מבטו של פקיד בריאות, שתפקידו היה משפיע על מספר אנשים. ב-13% מהמקרים, המשתתפים היו בעד חוסר מעש, אם כי מניפולציה תגדיל בבירור את סיכויי ההישרדות של האדם. במקביל, חוקרים הגיע למסקנהשבחירה כזו נעשתה דווקא בקשר לחוסר הנכונות לקחת אחריות על ההשלכות הרעות של הפעולה.
כי הנזק של חוסר מעש נשפט בצורה פחות קפדנית
הנטייה לעשות משהו מושפעת לא רק מהאופן שבו אדם מעריך את עצמו, אלא גם ממה שאחרים חושבים עליו. וגם כאן, אבוי, אנשים לרוב לא מסתמכים על סטטיסטיקות ונתונים.
אותם חוקרים שהציגו בפני הנבדקים את הדילמה הרפואית מהגוש הקודם בוצע ניסויים רבים בנושא זה. למשל, הם הציעו לפתור את בעיית הטרולי, כשאפשר להשאיר הכל כמו שהוא, כך שכמה אנשים ימותו, או להחליף את המתג על המסילה, אז רק אחד ימות.
אבל זה גם מעניין שהמדענים ביקשו מהמשתתפים לדרג החלטות של אחרים. והתברר שבממוצע אנשים נאמנים יותר לחוסר מעש עם השלכות שליליות מאשר לפעולה שהסתיימה רע. הנבדקים נחשבו לאי-התערבות כפחותה לֹא מוּסָרִימאשר התערבות.
כי הם לא יודעים מה עוד אפשרי
לאחרונה דובר הרבה על חוסר אונים נלמד. בפעם הראשונה השערה לגבי זה מְתוּאָר עוד בשנת 1967 ואושר על ידי ניסויים. תחילה הוצבו שלוש קבוצות של כלבים בתאים מיוחדים, שסופקו עם פריקות שוטפות. הקבוצה הראשונה יכלה לכבות את המכות על ידי לחיצה על הכפתור עם האף. השלישי לא נחשף לזרם כלל. והכלבים מהשני לא יכלו להשפיע בשום אופן על ההפרשות.
לאחר מכן הועברו החיות לתא מיוחד שממנו יכלו לקפוץ החוצה. כלבים מהקבוצה הראשונה והשלישית, לאחר שחשו את ההפרשה, עשו בדיוק את זה. ומי שניסיון העבר לא הצליח לכבות את הזרם, פשוט נשכב על הרצפה והתבכיין. היו ניסויים על בני אדם, פרטים נוספים ניתן למצוא ב חומר נפרד.
החוקרים הגיעו למסקנה שבעלי חיים ואנשים, אם נשללת מהם הזכות לפעול, מתרגלים לזה בהדרגה ומפסיקים לנסות. עם זאת, בעבודה עדכנית יותר, מדענים נותנים הצדקה הפוכה. לדעתם, בעלי חיים, כולל בני אדם, הם בתחילה חסרי אונים, ובתהליך החיים הם לומדים לפעול. ואם הם לא מקבלים חיזוק על התנהגות כזו, אז, בהתאם, הם מפסיקים לנסות ומתחילים להשלים עם מצבם.
עם זאת, שינוי מקומות המונחים אינו משנה את המהות: לעתים קרובות אנשים בוחרים לא לעשות כלום, כי אין להם מושג מה שונה.
למשל, אילון מאסק הולך ליישב את מאדים. והוא לא רק חולם על זה, אלא מבצע פעולות מסוימות שמקרבות אותו אל המטרה. ואפשר כמובן לומר שזהו האיש העשיר ביותר שהתמזל מזלו עם משפחתו, לא פלא. נכון, עמדות מוצא משפיעות רבות. אבל חשוב גם לזכור שיש די הרבה אנשים עשירים בעולם, אבל לא כל כך הרבה שמנסים אפילו לעשות משהו גדול. כדי להגיע לרמה זו של הגדרת יעדים, אתה צריך להיות מסוגל לחלום בגדול ולהאמין באמת שהכל יסתדר.
אם תחזרו לעולמם של אנשים רגילים, תוכלו לראות משהו אחר לגמרי. נניח שילד אומר: "אני רוצה להיות אסטרונאוט". והוא שומע: "טוב, לאן אתה הולך, אתה כל כך מגושם, ואתה חולה במכונית, אתה תלך למפעל כמו אבא וסבא." הנער מצהיר: "אני רוצה להיכנס לאוניברסיטת מוסקבה". והם עונים לו: "יש לך מושג כמה קשה להגיע לשם? יש לנו אוניברסיטה נהדרת מעבר לפינה". הבוגר אומר: "אני רוצה לעבור לחו"ל, אפילו נתנו לי מענק בבית ספר זר לתואר שני". והוא שומע: "מי צריך אותך שם? חזור עם הזנב בין הרגליים. ובכלל, היכן שהוא נולד, הוא הגיע לשם! למרות שמישהו הופך לאסטרונאוט, לומד באוניברסיטת מוסקבה, זז - פשוט כי הוא מאמין שזה אפשרי. אבל עבור הגיבור הלירי שלנו, אוניברסיטת מוסקבה ומאדים נמצאים בערך על אותו מדף - העליון, שאליו לא ניתן להגיע, ולכן אפילו לא שווה לנסות.
כי הם מפחדים מהלא נודע
לא לעשות כלום פירושו להשאיר את הדברים כפי שהם. כלומר, לשמור על עצמו בעמדה ידועה ומובנת. הלא נודע מפחיד - וממש, אם כי לא כל האנשים זהים. בסיכון נמצאים אלו הסובלים מחרדה מוגברת. מחקר הופעהשהגוף והמוח של אנשים כאלה מגיבים אל הלא נודע כאילו אדם נמצא בסכנה ממשית. התחושות אינן נעימות.
לכן, אנשים בוחרים לא לעשות כלום ולא להתמודד עם החדש, גם אם הם נאלצים להישאר בתנאים שליליים.
מה לעשות אם חוסר מעש מפריע
עם הזרם פולחן פרודוקטיביות ויעילות, אולי נראה שחוסר מעש חייב להיעשות לפעולה, אחרת הכל ישתבש. זה לא לגמרי הוגן. אדם קודם כל מעריך האם הוא מרוצה מאסטרטגיית החיים שלו, ואם הוא מאושר, אז למה לשנות משהו. אבל לפעמים קורה שחוסר היכולת לזוז ממש מפריע.
למרבה הצער, אין תשובות קלות. הסיבות ברורות: לא סביר שעצות בסגנון "קח את זה ועשה את זה" יסייעו למי שמתקשה להחליט על משהו. לעתים קרובות אנו בוחרים לא לפעול כי שקלנו הכל היטב, זו החלטה לא הגיונית. ולא קל להתחקות אחריהם. תצטרך להשקיע זמן בלימוד עצמך, לטעות ולחגוג ניצחונות קטנים. הנה כמה מאמרים שעשויים להיות מועילים.
איך לקחת אחריות על החיים שלך
בלי להבין את האחריות של האדם לא יכול להיות חופשי, כולל במעשים, בחירות, מחשבות, חלומות.
קרא →
הפרדוקס של שלמה: מדוע קל יותר לפתור בעיות של אחרים מאשר את שלך
לעתים קרובות, קל יותר לקבל החלטות מושכלות אם אתה נסוג מהבעיה ומעמיד פנים שאתה נותן עצות למישהו אחר.
קרא →
9 טיפים למי שרוצה להפסיק לפחד ולהתחיל לפעול
פחד מהלא נודע הוא מנגנון הגנה שפשוט לפעמים נכשל. לכן, חשוב ללמוד כיצד להתמודד עם התחושה הזו.
קרא →
ספרות, סרטים, הורים: מאיפה מגיעות הגישות שפוגעות בנו
לעתים קרובות, הרתיעה מלפעול מדברת בראש שלנו עם קול ספציפי של מישהו. וחשוב להבין של מי בדיוק.
קרא →
איך לדעת מתי הגיע הזמן לפנות לפסיכותרפיסט
לפעמים אתה יכול ללכת מהר יותר אם אתה מוצא מדריך מנוסה. פנה למומחה - גייס את תמיכתו של מישהו שיעזור לך לרדת לעומק הבעיה וייתן לך את הכלים למלא את הבור החפור במיומנויות שימושיות לקבלת החלטות ולפעולה.
קרא →
קרא גם🧐
- למה חוסר מעש לפעמים עדיף על עסוק
- 26 טעויות חשיבה שאיננו מבינים
- איך לחיות כשלא רוצים כלום