הפלאש הוא 200 מיליון דולר שהושקעו על אורות וחבילת כוכבים.
Miscellanea / / June 15, 2023
ניקולס קייג' לא שומר.
ב-14 ביוני התקיימה הבכורה העולמית של "הפלאש".
נראה שאפילו עובדי אולפני DC מבולבלים לגבי האתחולים של הזיכיון שלהם. בתוך כמה שנים בלבד, הם הולידו כמה באטמנים שונים, כמה הארלי קווין, שני ג'וקרים וחבורה של דמויות לא ברורות שפשוט אין להם לאן לדחוף.
הפלאש, לעומת זאת, הוא סיפור אחר. גם הגיבור וגם השחקן עזרא מילר אושרו במסגרת מורחבת יקום קולנועי DC עוד בימיה הראשונים. אחר כך הפך מושג היקום בהתאם להצלחתם של סרטים בודדים. הכל קרס והשתנה, ומילר באורח פלא לא איבד את תפקידו - למרות העובדה שחנק אישה בסרטון, הניף אקדח מול ילד, שדד בית של מישהו אחר.
כמה פעמים הפלאש היה על סף ביטול - המעריצים דרשו את הדחתו של עזרא מילר. ואולי אפשר לחצות את הגבול. ל-DC כבר היה סרטאשת העטלף", שהונח על המדף לאחר הצילומים, למרות שעלה 90 מיליון דולר. אבל כנראה שהפלאש נחסך בתקציב גדול מדי - 200 מיליון.
בימוי אנדרס מוסקיטי ("זה"). התסריט נכתב על ידי כריסטינה הודסון (באטגירל, באמבלבי) וג'ובי הרולד (המלך ארתור: החרב). בסרט מככבים עזרא מילר, בן אפלק, מייקל קיטון, גל גדות ואחרים.
בארי אלן, הלא הוא הפלאש, מוצא את עצמו במציאות חלופית שבה אמו חיה. הוא מגיע אליו, אבל ממציאות אחרת. יחד הם מנסים לאסוף
ליגת הצדק, אבל הם לא מסתדרים - אפקט הפרפר עבד בגלל מעשיו של בארי, אז כמה גיבורים פשוט לא הופיעו. ברגע זה, כדור הארץ מאוים על ידי הגנרל זוד. שני הפלאשים פוגשים באטמן וסופרגירל מבוגרים וגמלאים. כולם ביחד מנסים להילחם בנבל.חיזוי מדכא
הפלאש מראה מדוע הקולנוע המיינסטרים של היום הוא כל כך צפוי. עלילת הסרט הודלפה לפני שנה, אז היו טריילרים ופוסטרים מפורטים מדי שהרסו את כל התעלומה. עוד לפני הצפייה, הצופה מכיר כ-99% מהאירועים ו-99% מהדמויות שיופיעו על המסך. מסתבר שכדי לפרסם את הסרט, האולפן פשוט זורק ספוילרים. באופן כללי, אם אתה רוצה לספר מחדש הגמר תמונות לחבר שראה רק את הטריילר, אז לא תצליחו להפתיע אותו - הוא כבר יודע הכל. חיזוי בסרט שבנוי על עלילה היא קריאת שיפוט.
אם מבודדים את כל האקשן מהסרט, מתברר עד כמה הסרט תלוי בגרפיקה ממוחשבת. דיאלוגים מעניינים, החלטות מצלמה, פנים - הכל נעשה כל כך בנאלי ומשעמם שאתה רוצה לצרוח. כאילו התאסף צוות שצילם את החתונה כל הלילה, עבד בבוקר בסיום הלימודים, אחר הצהריים במסיבת יום ההולדת, ובערב, באחרוני כוחותיה, הלכה לפלאש. נראה כי על אתר צילום מצב הרוח "פשוט תוריד את זה ואז תסיים את זה" שולט.
זה לא אומר שהפעולה נעשית במיומנות. סצנת האקשן הראשונה מראה כיצד ייראו הקרבות לאורך הסרט. הילוך איטי, אורות צבעוניים, הבדיחה המחייבת באמצע קרב - לא משנה מה יקרה ומי שהפלאש ילחם, הסצנות יהיו זהות.
משני עצלן
אם אתם מחפשים סרט שממחיש את משבר גיבורי העל, הפלאש מושלם. הוא מפליא בחוסר הרעיונות שלו. הכותבים סיפקו את הסט הסטנדרטי של דרמה משפחתית פרוע, איום מאוד מאוד עולמי, ודיאלוג חסר טעם ומשעמם. כל אלמנט הוא נורא בפני עצמו, והשילוב שלהם לא יכול לעבוד בשום מצב. באותה הצלחה תוכלו לאסוף את המילה נצח מקוביות עם האותיות "g", "o", "p" ו-"a".
אגב, לפעמים "הפלאש" מתעצל ורק אומר "תראה סרט ישן". לדוגמה, גנרל זוד מקבל כל כך מעט זמן מסך עד שלעולם לא ברור מה הוא רוצה. למעשה, התשובה טמונה ב-Man of Steel, שיצא ב-2013 - כמו שם, את הנבל גילם מייקל שאנון. כלומר, הדמות נחשפת בסרט לפני עשר שנים. אם אתה לא מעריץ נלהב של גיבורי על, אז אתה פשוט לא זוכר את זוד.
משני מגיע לשיאו בסוף התמונה. כל המערכה השלישית היא כמו חיתוך רגעים אקראיים מליגת הצדק והנוקמים. זו לא רק הבנאליות של המתרחש, אלא גם סדר הסצנות, או יותר נכון, אי-סדר שלהן. אם הצופה הופך עצוב, אז הוא מוסח על ידי ריב, הוא מתמקד במאבק - הם מראים דיאלוג מנוזל. ובדיחה, כמובן - ב פֶּלֶא הם צוחקים, למה אנחנו גרועים יותר?
שירות מעריצים מעצבן
הסלוגן של DC צריך להיות "רוצה אבל לא יכול". בפלאש מופיעים כמה ברוס וויינס: מייקל קיטון, בן אפלק, ג'ורג' קלוני (רבים לא זוכרים, אבל הוא גילם את באטמן ב-1997). אבל כריסטיאן בייל ורוברט פטינסון לא בסרט. בגלל זה, כל הקונספט של הרב-יקום מתערער - יש רק 60% מהבאטמנים מתוך חמשת האחרונים.
בעזרת זיופים עמוקים, הם יצרו כמה סופרמנים משנות ה-60 וה-70. ניקולס קייג' הוזמן, אבל הנרי קאוויל לא. כמו הדמויות המשניות מהטרילוגיה כריסטופר נולאן. העיקרון "נראה למי שהסכים לשחק בסרט" עובד כאן.
לשם השוואה, מארוול גורמת לכוכבים שלה לחתום על חוזים פרועים בדיוק כדי שהשחקנים יהיו זמינים לכל סרטי ההמשך, הפריקוולים, ההצלבות. ל-DC אין מערכת כזו, אבל משום מה הם כותבים תסריטים כאילו יש להם. ספיידרמן האחרון מראה מה אתה יכול לעשות במצב כזה - לקחת סצנות מסרטים ישנים ולהרכיב אותם במיומנות לנרטיב. אבל ל-DC אין רצון לעשות משהו מעניין.
אבל יש זיופים עמוקים, כלומר זבל. האם מישהו באמת הולך לקולנוע כדי לצייר לו שחקן מסרט בן 60? אתה יכול גם להוסיף כיתובים כמו "ואז כריסטיאן בייל בא והיכה לֵץ».
אבל הבעיה היא לא רק ש-DC לא מסוגלת להגשים את תוכניותיה במלואן. אנשים שבכל זאת הסכימו לככב בפרויקט המפוקפק הזה לא ממש נחוצים לו. מייקל קיטון נראה מתאים רק פעם אחת (כשהוא אומר "אני באטמן"), ולאחר מכן הסצנות איתו מאבדות את משמעותן. אפלק בתור באטמן עדיין טרי בזיכרון, ולכן הוא לא מעורר רגשות כלל (גם אצל הצופה וגם אצל אפלק, שמסתובב על הסט עם פרצוף אבן). וונדר וומן מופיעה רק בגלל שבני נוער אוהבים את גל גדות, העלילה לא צריכה אותה.
לפלאש היה חסר מזל כדי לשחרר מיד לאחר ספיידרמן: רשת היקומים. אלו שניים שונים להסתכל על גיבורי על. במקרה אחד מנסים לחשוב מחדש בצורה יצירתית על הפורמט, במקרה השני מנסים לבנות מחדש טריקים עלובים בתקווה שהם יעבדו לנצח. אבל הנה מה שיותר מעניין: אם DC אכן הוציאה את The Flash, אז איך נראית Batgirl?
קרא גם🍿🎥🎬
- מקורי, בהיר ומצחיק. ספיידרמן: רשת היקומים היא פשוט הקריקטורה המושלמת של גיבורי העל
- למה תאהב את ציפורי הטרף אבל תשכח מזה מיד
- 6 סיפורי יצירת גיבורי על מגניבים שכנראה לא הכרתם
- בנו של באטמן בריברדייל. מה קרה לסדרת Gotham Knights?
- "הבנים", "לוציפר" ועוד: 13 הסדרות הטובות ביותר המבוססות על קומיקס של DC