בלי מושו, בלי שירים ובלי הומור. למה מולאן הוא כמו זיוף סיני

ב -10 בספטמבר תצא על המסכים הרוסיים גרסה מחודשת של הסרט המצויר המפורסם של דיסני משנת 1998 האולפן כבר הוציא גרסאות מחודשות רבות של יצירותיו, ורובן רק צילומי מסגרת אחר מסגרת של הקלאסיקות, אליהם הם מוסיפים כמה רעיונות חדשים כדי להגדיל את התזמון. אבל במקרה של מולאן, המחברים הבטיחו לעבוד משמעותית על העלילה.

העובדה היא שהסיפור הזה מבוסס על האגדה הסינית העתיקה של הילדה הלוחמת הואה מולאן. ובמולדת הגיבורה הקריקטורה התקררהקסם דיסני כושל 'מולאן' בסין; תרבויות: הגרסה האמריקנית לסיפור העממי המפורסם היא אמריקאית מדי עבור קהל הקולנוע הסיני בגלל מצגת "מערבית" מדי.

הגרסה החדשה הייתה אמורה לתקן את טעויות המקור, לקרב את הסיפור למקור המקורי המפורסם. יתר על כך, פֶמִינִיסט הסאבטקסט במולאן מאוד רלוונטי, והוליווד עושה כמיטב יכולתה לרצות את השוק הסיני - מהגדולים בעולם.

אך בסופו של דבר, הסרט הפך לסיפור פתטי מדי, אך חסר פנים לחלוטין, שמפסיד אפילו לסרטי פעולה סיניים מסורתיים.

נטישה זהירה של העבר

מאז ילדותה, הואה מולאן הצעיר היה מעוניין יותר לשחק בכלי נשק ולרוץ על גגות מאשר בעבודות בית שהילדות היו רגילות אליהן.

לאחר ביקור לא מוצלח אצל השדכן, נראה שהגיבורה לעולם לא תמצא את מקומה בחיים. אבל זה מתחיל

מִלחָמָה עם פולשים, בסיוע מכשפה מרושעת, והאב מולאן מגויס לצבא הקיסר. הזקן הפצוע כבר לא יכול לשרת. ואז גוזלת הילדה את שריונו וחרבו ותחת מסווה של גבר מצטרפת למגיני המדינה.

ראשית עליכם להבין: כל מה שיוצרים התמונה יגידו, זה בדיוק עיבוד לקריקטורה קלאסית, ולא אגדות עתיקות. מהסיפורת של דיסני בשנת 1998 הגיעה סצנת השידוכים, האימונים הצבאיים, השחייה בלילה, ומהלכים רבים אחרים בעלילה. לכן, למי שרוצה לראות מחדש מחדש ריאלי של המקור המקורי, עדיף לפנות לעיבוד הקולנוע הסיני לשנת 2009 (הזמר הרוסי ויטאס אפילו הופיע שם).

אבל בניגוד ל"מלך האריות"," היפה והחיה "ועוד גרסאות מחודשות לפעולה חיה, מחברי" מולאן "החליטו לעשות רציני תיקון לזמנים חדשים והשכרה סינית, ולכן חלק מהדמויות והסיפורים היו פשוט מותרים תחת הסכין.

אפילו בשלב ההפקה זעמו רבים מההצהרה שהסרט לא יכלול את מושו המצחיק, שעזר לגיבורה. העניין הוא שבתרבות הסינית דרקונים הם יצורים מלכותיים והתנהגות קומית אינה טמונה בהם. יתר על כן, שמה של הדמות קיבל את השם הסטריאוטיפי ביותר - לכבוד המנה שמכינים במסעדות אסיאתיות בארצות הברית.

במאית הקולנוע ניקי קארו קובעת'מולן' החדש: מה שונה בשידור החי של דיסני בשידור חי (מאף לא משו ליותר שיער)?ששינויים כאלה נובעים מ"ארציות "הפעולה, כלומר הרצון להראות את ההיסטורי מוֹתְחָן, ולא סיפור מצחיק מוכר. ככל הנראה, מאותה סיבה הוסרו הרבה בדיחות הקשורות לדמויות משניות ומספרים מוסיקליים. אם סצינות כאלה היו די מתאימות למשחק "אלאדין", אז בסיפור המלחמה הם היו מודחים מהעלילה.

במקביל גם קו האהבה של הגיבורה נחתך. אחרי הכל, אין להפחית את כל ההתפתחות של מולאן רק לעובדה שבגמר היא תמצא חתן.

חידושים לא חוקיים

אם אתה חושב על זה, שינויים כאלה נראים די סבירים: שתי הפעמים והז'אנר עצמו הפכו להיות שונים. ואכן, אפילו ב"אלאדין "שהוזכרה עשתה יסמין יותר עצמאי ואופי חזק.

הצרה היא שכאשר נפטרו מהרכיבים המיותרים כביכול, יוצריו של מולאן החדש לא טרחו למלא את החורים שנוצרו. במקום מוש, ציפור הפניקס עוזרת לגיבורה. אבל היא פשוט מרצדת כמה פעמים ברקע, ומציינת את הכיוון. כלומר, הגיבור הקלישאי אך עם המוטיבציה הוחלף ב"אל מהמכונה "הבנאלי שנראה לפי הצורך.

כמו כן, דחיית סצינות קומיות הרגה את כל התפתחות מקורביו של מולאן. בסרט המצויר הם אפילו ניצחו את האויבים בגמר בערמומיות ושנינות, מחופשים לנשים. אך לא רוצים לפגוע באף אחד, הגרסה החדשה הופכת אותם ללוחמים קשוחים, אם כי לא הראו יכולות מיוחדות קודם לכן.

נראה שמשמעותם בעלילה היא גם התייחסות לרעיון הלאומי של סין: לא רק הדמות הראשית חשובה, אלא גם כל סביבתה. אבל מולאן היה לוחם מצטיין מההתחלה, והאחרים הדביקו אותה פתאום, רק מכורח פעולה. והלוחם הטוב ביותר בסופו של דבר הוא הקיסר עצמו. אחרי הכל, מי יכול להיות חזק יותר משליט המדינה? רעיון זה בהחלט אינו קרוב לאמריקאים עם ביקורתם העזה על הנשיא, אך הוא מתאים כך לסין.

והדבר המיותר ביותר שהתווסף לעלילה הוא שפע הדיבורים על הסכנות שבפטריארכיה והחיפוש אישה המקום שלו. לא בגלל הנושא, זה פשוט מתאים באופן מושלם לרעיונות של מולאן. פשוט בגלל שהם עשו את זה בצורה הכי גסה, בצורה של קלישאות וולגריות.

הקריקטורה הצליחה להיראות כמו סיפור פמיניסטי לחלוטין ללא סטריאוטיפים כאלה: הילדה הוכיחה שהיא יכולה להיות יותר מגניבה מכל חיילת וגם רוצה להגן על מולדתה. וגילויי התרבות הפטריארכלית הפכו לסצנות קומיות.

אבל 2020 מולאן לוקח את הנושא החברתי ברצינות כמו שהוא חסר יכולת. ובשלב מסוים, אפילו הנבל מתגלה כלא כל כך גרוע. רק שלאישה אין מקום בתרבות הזו, אז היא הלכה להרוג את כולם.

רצינות מזויפת

בעיה גדולה עוד יותר בסרט היא שהריאליזם שלטענת ניקי קארו הוא הונאה מוחלטת. רשמית, המחברים מסרבים דרקונים וקסם, אבל הם מכניסים אנרגיית צ'י. זהו מושג קלאסי בתרבות הסינית. אבל ב"מולאן "הוא הופך למעין מעצמת-על. ובסופו של דבר, העלילה נראית קסומה וסבירה עוד יותר מאשר אם הופיעו בה דרקונים.

לא רק זאת, השינוי מקלקל את המוטיבציה של מולן. הגיבורה משיגה הכל לא על ידי המאמצים שלה, אלא פשוט בגלל שיש לה יכולות מילדות. וגם בקרב שבו בסרט המצויר היא הביסה אויבים באומץ ותושייה, עכשיו אותו צ'י עוזר לה.

אין בכלל שאלה של עגמומיות. דירוג ילדי הסרט אינו מאפשר אכזריות או רצח. הקרבות נראים תיאטרליים מבלי לגרום לדאגות רציניות. במקביל, הגיבורים בעוצמה ובעיקר תופסים חצים מעופפים בידיהם, רצים לאורך הקירות ואפילו עפים מעט.

הם מנסים להחליף את הריאליזם בפאתוס. לכן, ממש באמצע הקרב, מולאן מתהדרת על פני השדה כששערה מורד, לפחות על סוסים, לפחות ברגל. זה נראה יפה, אבל עדיין אי אפשר להאמין בסבירות המתרחש.

סרט פעולה בינוני

מוותר מהמם הפמליה, הסרט מנסה להשתמש בסגנון סרטי פעולה סיניים קלאסיים מז'אנר ווקסיה. רק שזה מתברר איכשהו שקרי, כאילו המחברים אפילו לא הבינו מה בדיוק צריך להעתיק. "מולאן" פשוט חוטף את האלמנטים הכי קליטים מהסגנון המסורתי לחתיכות ומערבב אותם זה עם זה.

חלקם, כמו השימוש בבדים בזמן לחימה, נראים יפים. אבל המערכונים האקרובטיים על סוסים דומים יותר למופע קרקס. המאבק האחרון על הפיגומים הופך לאפותיאוזה של קלישאה של סרטי פעולה סיניים.

הרצון להפתיע עם מורכב הַסרָטָה מעייף יותר משמח. במהלך ההתקפה הראשונה, כמה נבלים רצים במעלה הקיר, והמצלמה פונה הצידה. המהלך הזה נראה חכם. אבל אז התמונה נוטה או מתהפכת בקביעות בלתי מעוררת קנאה ללא סיבה.

הם מנסים להעביר את הדינמיקה במהלך סצינות פעולה באמצעות עריכה מהירה. ולמעשה, הם פשוט קוצצים דק כל פעולה אפילו במקום שאינה נחוצה. הקיצון הנוסף הוא שפע הסצינות באיטו-מו בהשתתפות הדמות הראשית. נראה שמישהו אהב את צורת השיער שלה במהלך קרבות, והם החליטו להראות זאת בכל קרב.

אפילו הרקע והקישוטים נראים מזויפים מדי. חוץ מזה, דיסני בהחלט השקיעה בפיתוח הסרט. אבל כאן, כך נראה, שוב התערב הרצון לרצות את כולם: נראה כי הפמליה נוטה לעבר תיאטרליות. אבל מולאן מקודם כשובר קופות הוליוודי לכל העולם. ובסופו של דבר, הנופים נראים נפלאים מדי בשבילם תמונה היסטורית ושטוח לפנטזיה.

כמובן, אי אפשר לומר שמולאן נכשל לחלוטין בסצינות רחבות היקף. אבל הם נראים קליטים מדי, בהירים ורב-יתר עם תנועות מוזרות. כתוצאה מכך הסרט אינו עושה רושם של ווקסיה קלאסית, אלא מסרט פעולה בוליוודי עם הגרוטסקה הכמעט קומית שלו.

ובסוף, הזמינו את הכוכב הראשי של המסך אומנויות לחימה מזרחיות דוני ין ולא נותן לו אף סצנת פעולה זה מוזר מדי.

---

ברור שרצונם של המחברים לעניין גם את חובבי הסרט המצויר של דיסני, וגם את אוהדי סרטי האקשן ההיסטוריים, ואת אלה העוקבים אחר המגמות המודרניות, שיחק רק לרעתו.

מולאן בוחר את הפרטים המבריקים מכל רכיב, אך אינו יכול לחבר אותם זה לזה. לכן העלילה קופצת באקראי ספרות בדיונית לפמיניזם, ומהיסטוריה אישית לפעולה כאוטית. קשה מאוד ליהנות מהערמה כזו, והסרט אפילו לא נראה גרסה מחודשת גרועה, אלא פשוט מזויף.