איך להפסיק לחכות לאושר ולהתחיל ליהנות מהחיים
Miscellanea / / July 13, 2022
להיות אובססיבי לגבי הציפייה לרגעים מאושרים בעתיד זה לחבל בשמחה שעומדת לרשותנו כאן ועכשיו.
אינגריד פטל לי
2002 קַיִץ. אני יושב ליד המדורה עם החבר שלי בקולג' והחברים שלו. הוא צעיר ממני בשנה וימשיך ללמוד בסתיו. אני עובר לוושינגטון ומקבל את העבודה הראשונה שלי.
למרות שאנחנו מתקדמים לכיוונים שונים, אנחנו עדיין לא מוכנים לסיים את הקשר. בהתקף השראה, אני אומר:
בואו ניסע לאיסלנד!
- לאיסלנד? הוא מביט בי בצורה מאוד מוזרה.
- כן! יפה שם ואני ממש רוצה לראות את הזוהר.
אני לא זוכר את התשובה שלו, אבל החבר שלי בהחלט לא התלהב. נפרדנו כעבור חודשיים.
בשבילי איסלנד הייתה סמל. מחוון התאמה וחלום שרציתי להגשים עם אהובי. הרגשתי שאני צריך בן זוג כדי להיות מאושר. יתרה מכך, בכל פעם שקרה לי משהו טוב, חשבתי: "כמובן, כל זה נהדר, אבל אני אהיה מאושר באמת רק כשאמצא אדם אהוב".
כשעברתי לדירה יפה, דמיינתי את ארוחות הערב שאוכל לארח אם היה לי בן זוג: "אשמח כשאמצא מישהו שאיתו אוכל לחלוק את החלל הזה".
כשעליתי לדרגה, הלכתי לבר לחגוג עם חברים וחשבתי, "אשמח כשאני כבר לא אהיה הבודד היחיד בשולחן הזה".
וכשראיתי תמונות של החברים שלי והחברים או החברות שלהם מהחופשה, אמרתי לעצמי: "אשמח כשיהיה מישהו בסביבה שייסע איתי לאיסלנד".
הנה הן, ארבע המילים שהורגות שמחה: "אשמח כש...".
אולי אתה מכיר אותם או מכיר את האחים שלהם: "כשאתגבר... ארגיש טוב יותר" ו"אם היה לי... החיים שלי היו טובים יותר."
אנו אומרים את המילים הללו כל הזמן מבלי לייחס להן חשיבות רבה. אנו רואים בהם בלתי מזיק, רק ביטוי שלנו רצונות. אבל למעשה, ההרגל לומר "אשמח כש..." מסוכן יותר ממה שהוא נראה. כי זה לא רק ביטוי. זהו הלך רוח שגורם לנו לחכות לאושר במקום לטפח שמחה כאן ועכשיו.
מדוע אושר ושמחה הם שני דברים שונים
לעתים קרובות אנו לוקחים את המילים "אושר" ו"שמחה" לסירוגין. אבל במציאות הם מתכוונים לדברים אחרים לגמרי.
אושר הוא האופן שבו אנו מעריכים את חיינו לאורך זמן. היא שם נרדף למה שפסיכולוגים מכנים רווחה סובייקטיבית וכוללת מגוון גורמים: בריאות, עבודה, תחושת מטרה ומשמעות בחיים, קשרים חברתיים.
שמחה היא מה שאנחנו מרגישים ברגע. זהו גל מיידי חזק של רגשות חיוביים. אנחנו תמיד יכולים לקבוע שאנחנו חווים שמחה, כי אנחנו מרגישים אותה לא רק עם הנפש, אלא גם עם הגוף. אנחנו צוחקים ומחייכים, הגב שלנו מתיישר, והנשמה שלנו נעשית חמימה וקלילה. שמחה גורמת לנו להרגיש מלאי אנרגיה, מרומם וחיים.
מכיוון שאושר הוא תחושה מורכבת ומורכבת למדי, לא תמיד אנו מבינים מה יכול לשמח אותנו. רבים רגילים לשייך אושר לשלבי חיים חשובים: מציאת אהבה, המראה בקריירה, קניית בית, הבאת ילד לעולם. אנחנו אומרים לעצמנו שכל זה יעזור להוסיף סוף סוף את החלק האחרון לפאזל של חיינו ולתת לנו סוף טוב, כמו באגדה. אבל במציאות, לעתים רחוקות אנו מסוגלים לחזות מה באמת ישמח אותנו.
מחקר הבוחן את רמות האושר של זוכי הלוטו הראהפ. בריקמן, ד. Coates, et al. זוכי לוטו ונפגעי תאונות: האם האושר הוא יחסי? / כתב עת לאישיות ופסיכולוגיה חברתיתשבמשך שנה האינדיקטורים שלהם היו מעט מאוד שונים מאלה של אנשים אחרים. כמובן, אירועים מפוארים גורמים לנו להרגיש טוב יותר. אבל עם הזמן, אנחנו מתחילים לחפש מטרה חדשה ושוב חוזרים למחשבה "אשמח כש...".
פרט חשוב נוסף הוא שאיננו מסוגלים לשלוט כיצד ומתי יתרחשו אירועים משמעותיים בחיינו. אז כשאנחנו אובססיביים לגביהם, אנחנו מחבלים בשמחה שיכולה להיות לנו עכשיו. במילים אחרות, בחיפוש שלנו אחר אושר, אנו דוחים את השמחה למועד מאוחר יותר. אֵיך?
אנחנו מבלים פחות זמן עם האנשים שאנחנו אוהבים כדי שנוכל לעבוד יותר ולהתקדם. אין לנו זמן לזה תַחבִּיב, כי אנחנו מגייסים פרויקטים חדשים כדי להתקדם.
אנחנו לא מציידים דירה שכורה, כי אנחנו חוסכים כסף למקדמה על משכנתא, וכתוצאה מכך אנחנו גרים ב"קופסה" משעממת.
אנחנו דוחים את הטיול לאיסלנד עד שנמצא בן לוויה מתאים. ואז, בדפדוף ברשתות החברתיות, אנחנו חושבים שכולם מסביבנו חיים חיים מלאים בזמן שאנחנו יושבים איפשהו בצד.
התמקדות רבה מדי באירועים שאולי לא יקרו מונעת מאיתנו את ההזדמנות ליצור שמחה בהווה. בכל פעם שאתה אומר לעצמך "אני אהיה מאושר כש..." אתה באמת מתכוון ל"אני לא יכול להיות שמח עכשיו". ואם זה נכון וחסר לכם אלמנט חשוב לחיים אידיאליים, אז אין צורך לנסות.
ההרגל לומר "אשמח כש..." גורם לנו לחיות בציפייה שהכל יסתדר מעצמו, ולא יבנה את הגורל שלנו בעצמנו. הופך אותנו לפסיביים, כאילו החיים שלנו הם רק הצגה, ואנחנו הקהל, שמצפה למה שהכותבים יעלו בדברים מעניינים בסדרה הבאה.
למעשה, אנחנו יוצרים את החיים שלנו, מה שאומר שאנחנו צריכים להיות פעילים. הגיע הזמן להפסיק לחלום ולחפש את החלק החסר בפאזל ולהתחיל לחיות וליהנות מהחיים.
איך להפסיק לחכות לאושר
הייתי במערכת יחסים במשך רוב 2011 והדברים הלכו די טוב. נסענו לברמודה לחתונה של החבר הכי טוב מהילדות שלי. בזמן שעשיתי את התפקידים האופייניים של שושבינה, הוא שתה כמה קוקטיילים בעיר והגיע לטקס שיכור. מאותו רגע הכל השתבש. בניסיון להבין אם ניתן להציל את הזוג שלנו, הצעתי לו: "בוא ניסע לאיסלנד!" הוא קיבל את הרעיון ברמת התלהבות שכבר הכרתי.
יומיים לאחר מכן הזמנתי טיול לאיסלנד עבור שנה חדשה. בּוֹדֵד. "אתה יכול לבוא איתי אם אתה רוצה. אתה רק צריך לקנות כרטיס", אמרתי לחבר שלי. נפרדנו אחרי כמה שבועות.
בערב ראש השנה חציתי שדות לבה ורחצתי לבד בבריכות גיאותרמיות. אתה יודע מה קרה כשאחרי 10 שנים של חשיבה והמתנה, סוף סוף הגעתי לאיסלנד? מצאתי שמחה!
יצרתי קשר עם אמן שכתבתי עליו פעם מאמר. בסופו של דבר היא הזמינה אותי לחגוג את השנה החדשה עם משפחתה, ונהניתי מהזיקוקים מעל רייקיאוויק עם שלושה דורות של איסלנדים. אכלתי דגים וצ'יפס וכתבתי ביומן שלי. הזמנתי טיול לחצי האי סניפלסנס שבו שתיתי שוקו חם ושרתי שירי עם עם קהל חקלאים בפונדק. הכרתי חברים חדשים שהתאחדתי איתם לפני שנתיים בקופנהגן. וסוף סוף ראיתי את הזוהר, שהתגלה כהרבה יותר נפלא ממה שדמיינתי!
לעתים קרובות אנו מתעלמים משמחה כי היא נראית כמו הסחת דעת לדרך שלנו אל האושר.
אבל, למרות העובדה שרגעי השמחה הם קטנים וחופים, הם ממלאים תפקיד חשוב מאוד: הם מרחיבים את עולמנו. אני חושב שכאשר אנו מחכים לאושר, אנו קופאים במקום. כאילו אנחנו על אי בודד ומשתדלים לא לעשות כלום, דואגים שאם נזוז, המצילים לא ימצאו אותנו.
התמקדות בהווה במקום לצפות לעתיד לימדה אותי שמשהו בלתי צפוי תמיד קורה. לפעמים זה חדש הַרפַּתקָה, והוא משאיר אחריו זיכרונות שלעולם לא היו קיימים אם תמשיכו לחכות באופן פסיבי לאושר. לפעמים זה חברים חדשים, הזדמנויות או השראה - משהו שיכול לקרב אותך לאושר או לאפשר לך לחשוב עליו מחדש. בכל פעם שהאושר הזה מגיע לחייך, תחכה לו, תחיה כל יום בשמחה.
למרות כל זה, אני לא יכול להעמיד פנים שאני אף פעם לא אומר לעצמי "אשמח כש..." בכלל. בתקופת המגיפה, פנטזתי לא פעם כמה נפלא יהיה ללכת לבית קפה עם ילד או לשלוח אותו לשיעור מוזיקה מבלי לחשוב על נגיף הקורונה.
אבל הבנתי שהציפייה לאושר היא רק הרגל, ואפשר להיפטר ממנה. עכשיו, כשאני תופס את עצמי חושב "אני אהיה מאושר כש...", אני מדמיין גרסה עתידית של עצמי שמסתכלת אחורה להיום. ואז אני שואל: "איך הייתי רוצה לבלות את הזמן הזה?" השאלה הזו תמיד מביאה שמחה, כי אני אף פעם לא עונה: "מחכה לשינוי". התשובה הרגילה שלי היא: "לחיות את החיים הכי טובים שלי כמו שהם".
הציפייה לאושר נעוצה לרוב בפרפקציוניזם, המבוסס על הרעיון שלנו לגבי חיים אידיאליים ומשווה אליו את כל מה שסביבנו. עם זאת, כל סתירה מאכזבת אותנו. ובהתחשב בעובדה ששום דבר אינו מושלם, גם כשאנחנו משיגים את מה שאנחנו רוצים, נראה לנו שאנחנו עדיין נופלים מהפנטזיות שלנו.
השמחה, להיפך, מתחילה בנו. היא חיה בחיים הלא מושלמים שלנו ושואלת אותנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהחיים שלנו יהיו מהנים ומעניינים, כדי שנתעורר כל יום עם תחושת השראה. זה מאלץ אותנו להסתכל על החיים בצורה יצירתית, ולא להשוות אותם עם אידיאל בלתי מושג.
שוב הלכתי ל אִיסלַנד בשנת 2016, 5 שנים לאחר הטיול הראשון. הפעם עם בעלה אלברט. ראינו פאפינים מקננים על צלע צוק, קטפו אוכמניות בר ואפילו ביקרנו בבית ספר לשדונים! ואתה יודע מה? הטיול הזה היה טוב יותר, פשוט כי כבר הייתי באיסלנד. זיכרונות חדשים שזורים בישנים, ושמחתי להכיר לאדם שאני אוהב מקום מיוחד עבורי. מעולם לא התחרטתי.
למה אתה מחכה כדי להיות מאושר? ומה יקרה אם תפסיקו לחכות ותתחילו ליצור את השמחה שלכם כבר עכשיו?
קרא גם🧐
- מדוע גברים ונשים חווים אושר בצורה שונה
- 5 שאלות חשובות שיעזרו לך למצוא את האושר שלך
- מהם "אינדיקטורים לאושר" ולמה לקבוע אותם