עיתונאי המדע אלכסיי וודובוזוב: מדוע "מדענים בריטים" עדיין חוקרים כל מיני משחקים

המונח "מדענים בריטים" הופיע בתחילת שנות ה-2000 והפך פופולרי ב-2003. זה שמם של חוקרים, ללא קשר למוצאם, שעורכים ניסויים מגוחכים עם תוצאות שאף אחד לא צריך.

מעניין שמונח כזה הוא לא רק ברוסית. הסינים מדברים על "חוקרים בריטים". אבל הבריטים באותו מובן משתמשים בביטוי "מדע מיקי מאוס" – מדע מיקי מאוס.

עיתונאי המדע אלכסיי וודובוזוב סיפר בהרצאתו את מי ולמה הם צריכים ניסויים אבסורדיים והתוצאות המגוחכות אך בעלות פרופיל גבוה שלהם. ותארנו.

מדענים מושכים תשומת לב תקשורתית כדי ליצור עניין במחקר ולקבל מימון

פעם, רק המדענים עצמם התעניינו במחקר, והחדשות על מהלך הניסויים ותוצאותיהם לא חרגו מהקהילה המדעית. אבל עכשיו כל מחקר רציני הוא תהליך תקשורתי. הסיבה לכך היא שאנשים רגילים מתעניינים במה שהתגליות של היום יכולות לשנות את חיי היומיום. החברה מחכה לפריצות דרך ושינויים.

אבל לתהליך הזה יש גם חיסרון. כיום אנו רגילים להעריך את יעילות המחקר לפי מידת הידוע שלו. ככל שאנשים מדברים יותר על מדען או על עבודתו, כך הניסויים שלו מועילים יותר, לפי החברה.

מדענים נאלצים לשחק לפי כללים חדשים. ככל שיותר אזכורים בתקשורת, כך גדל הסיכוי לקבל מענקים

אבל קשה לומר כל הזמן לתקשורת משהו מעניין על התקדמות הניסויים - הם שגרתיים יותר מאשר ניסים. במיוחד אם מחקר מיועד לתקופה ארוכה - ל-5 שנים, ואפילו ל-10-20. אין תוצאות מהירות, אבל יש צורך במידע כל הזמן. זו הסיבה:

קבוצות מדעיות מוכנות לדווח על כל התקדמות, אפילו לא משמעותית

אז עבודתם של מדענים הופכת לסדרה.

מדענים משמיעים תוצאות מוזרות של ניסויים לא ברורים

קשה לערוך ניסויים רציניים כשאין מספיק מימון, אז מדענים הולכים לטריק. הם עורכים כמה מחקרים בעלי פרופיל גבוה, שמטרתו העיקרית היא להפוך לבסיס לחומרים מעניינים בתקשורת. ניסוי שבו ניתן להגיע במהירות לתוצאות שקל לסיקור במדיה. כתוצאה מכך, הקבוצה המדעית נודעת ויכולה להגיש בקשה למענק גדול. והוא ילך לעבודת יסוד.

מאז 1982, כתב העת הרפואי הבריטי The BMJ הקדיש גיליון שלם לפני חג המולד לתוצאות קלות הדעת של מחקר אבסורדי. לכתב העת יש תמיד מספיק מידע - יש מדענים שמבינים שניתן להציג את התוצאות שלהם רק בגיליון חג המולד הומוריסטי, ואינם רוצים להחמיץ את הסיכוי לפרסום.

אז, פעם כתב המגזין על מחקר אמיתי בו גילו מדענים בריטים: ב כוס תה אנגלי מסורתי צריך בדיוק 40 מ"ל חלב כדי להיות בצבע מושלם.

חוקרים עורכים ניסויים רגילים שנראים מגוחכים מבחוץ

יש פרס מיוחד למחקר אבסורדי - פרס איג נובל. שמו מתורגם לרוסית בשם Ignobelevskaya או שנובלבסקאיה פּרֶמיָה. בין המועמדים שלה יש גם עבודות שימושיות המבוצעות בקפידה, ותוצאותיהן עשויות להיות מעניינות.

כך למשל, אחמד שפיק מקהיר חקר את המאפיינים של תחתוני גברים ב-2016. בשלב הראשון, הוא ניסה לקבוע כיצד חומר התחתונים משפיע על האטרקטיביות של חולדות זכרים. לשם כך, המדען עצמו תפר או סרג סטים רבים של תחתונים לחולדות מכותנה, צמר ובדים מלאכותיים.

התוצאות הראו שהנקבות אינן מפחדות מצמר גפן וצמר. אבל חומרים סינתטיים דחו אותם - גברים בתחתונים מלאכותיים לא היו פופולריים. אולי החשמל הסטטי אשם. אבל העובדה היא: גברים לא צריכים ללבוש תחתונים סינתטיים. ניסוי מעניין שמשום מה נכנס לקטגוריה של ניסויים מגוחכים.

שירות העיתונות מעביר באופן לא מדויק את המשמעות והתוצאות של הניסוי לתקשורת

לראשונה, היו אלה מדענים בריטים שהתמודדו עם זה - חוקרים מאוניברסיטת קרדיף. הם עקבו אחר כל השרשרת מארגון הניסויים המדעיים ועד לפרסום תוצאותיהם בתקשורת.

הנסיינים עצמם אינם מפרסמים את תוצאות עבודתם - הם מעבירים אותן לשירות העיתונות של האוניברסיטה. ברמה זו, המספר הגדול ביותר של עיוותים מתרחש, מכיוון שלעתים אנשים אקראיים נלקחים לשירות יחסי הציבור. אתמול כתבו ביקורות על אופנה, והיום - דוחות על מחקר מדעי. הם לא מתעניינים בעובדות, אלא בכותרות בהירות ובאפקט התקשורתי.

לדוגמה, מומחים חוקרים כיצד תאים סרטניים מתנהגים בזנב של עכבר ומוצאים דרך להאט את צמיחתם. אבל שירות העיתונות משמיט את המוסכמות: הוא לא כותב שאנחנו מדברים רק על עכברים, הוא לא מדווח שהמחקרים הביאו רק את התוצאות הראשונות הזהירות. והם מוציאים הודעה לעיתונות האומרת שמדענים מצאו דרך להביס את הסרטן. אבל המציאות שונה מאוד מהתמונה המבריקה הזו.

אותה בעיה עם עיתונאים חסרי יכולת. הם לא מנסים להבין את מהות הניסוי, אלא מנסחים כותרות רועשות. בנוסף, מעט כותבי חדשות יקראו מאמר ב כתב העת המדעילהבין חומרי מחקר. הם עושים מאמרים לתקשורת על בסיס אותן הודעות לעיתונות שנאספו על ידי אנשי יחסי ציבור לא מוכשרים.

עיתונאים צריכים סנסציוניות, והם עצמם מגיעים עם מחקרים ותוצאות

עוד במאה ה-19, כמה כלי תקשורת פרסמו מודעות דרושים שאמרו: "אנחנו זקוקים למערכת איכרים שיודעים להציג את "קול העם" במכתבים אנאלפביתים לעורך ובהתנדבות הִתכַּתְבוּת." זו עובדה - דפי העיתונים הישנים עם משרות פנויות כאלה שרדו עד היום.

אותו דבר קורה לעתים קרובות היום. חדשות משמעותיות בעולם המדע לא מופיעות כל יום. זה בלתי אפשרי באופן קבוע, על לוח הזמנים, לבצע חשוב תגליות. במיוחד במדע הרפואה, שם יש צורך במחקר מעמיק והרבה אימות של תוצאותיהם. והתקשורת יוצאת כל יום. כדי להיקרא, אתה צריך לכתוב על תחושות. לכן, עיתונאים מגיעים לפעמים גם לאירוע וגם לפרשנות שלו.

כך נולדות תחושות שווא. לדוגמה, בשנות החמישים, פרסומים רפואיים כתבו שעישון טוב לחולי אסתמה – כביכול יש עדויות מדעיות שעשן סיגריות עוזר להם לנצח את המחלה.

יש כלל חשוב: ככל שהחדשות סנסציוניות יותר, כך צריך יותר בזהירות לחפש את המקור שלה. אם המחבר לא מצוין, אין צורך להאמין לחדשות. לא קורה שתגלית מהפכנית, רחבת היקף ובולטת היא אנונימית. אתה צריך למצוא את המחבר - ואז להחליט אם הוא ראוי לאמון.

ניתן לצפות בהרצאה במלואה ביוטיוב.