נאס"א הראתה את גודלם של החורים השחורים הגדולים ביותר בקנה מידה

סרטון חדש שוחרר בערוץ היוטיוב של נאס"א גודארד שמראה בבירור את הגודל העצום של חורים שחורים.

כשאנחנו חושבים על חורים שחורים, המילה שעולה לרוב בראש היא "סופר-מסיבית" - כלומר, אנחנו חושבים על מסה, לא על גודל. וזה לא מפתיע, כי המסה שלהם מתחילה מ-100 אלף מסות של השמש שלנו ויכולה להגיע לעשרות מיליארדי מסות שמש.

יחד עם זאת, חורים שחורים הם העצמים הצפופים ביותר ביקום הנצפה. הם כל כך קומפקטיים שמבחינה מתמטית נוכל לתאר אותם רק כייחודיות – כלומר נקודה חד-ממדית של צפיפות אינסופית. ובגלל הצפיפות הגבוהה הזו, הזמן והמרחב מתעקלים לכדור. אפילו אור לא יכול לצאת מהכדור הזה: הוא חסר מהירות.

כדי לקבוע את גודלו של חור שחור, הסתכלו בדיוק בקצה הכדור הזה - זה נקרא אופק האירועים. ככל שהחור השחור מסיבי יותר, כך הכדור סביבו גדול יותר. הרדיוס של כדור זה נקרא רדיוס שוורצשילד.

הסרטון מתחיל עם חור שחור בגלקסיה הננסית J1601+3113. מסתו היא כ-100,000 מסות שמש, בעוד שרדיוס שוורצשילד קטן ממחצית גודלה של השמש.

ואז קנה המידה מתחיל לעלות. מוצג לנו מזל קשת A*, חור שחור במרכז הגלקסיה שלנו עם מסה של 4.3 מיליון מסות שמש. חור שחור מפורסם נוסף הוא M87*, הראשון שצולם. הוא כבד יותר באופן ניכר: המסה שלו זהה לזו של 5.37 מיליארד שמשות.

ההדגמה מסתיימת ב-TON-618, אחד החורים השחורים הגדולים ביותר ביקום הנצפה. המסה שלו דומה ל-66 מיליארד שמש, ורדיוס שוורצשילד עולה על 1,300 יחידות אסטרונומיות. למרבה המזל, TON-618 רחוק מאיתנו. ב-10.8 מיליארד שנות אור, ליתר דיוק: אתה יכול לנשוף ברוגע.