5 אסטרטגיות חינוך אלטרנטיביות למי שלא רוצה לשלוח את ילדו לבית הספר

בספר "קריאה להורה", העיתונאית והפסיכולוגית קריסטינה סנדלובה חולקת את הניסיון שלה ושל אנשים אחרים בהוראת ילדים מחוץ לכותלי בית הספר, מצטטת דעות מומחים לחינוך משפחתי, וכן נותן עצות כיצד לארגן את התהליך החינוכי כך שלילד יהיה נוח ומעוניין ללמוד בבית.

ברשות אינדיווידוום, אנו מפרסמים קטע מקוצר שיעזור לכם לגלות אילו סוגי חינוך אלטרנטיבי קיימים ומי מהם קרוב יותר אליכם ואל ילדכם.

---

אסטרטגיה 1: בית ספר בבית

מה זה "בית ספר בבית"? […] יש הטועים לחשוב שכאשר ילד לומד בבית, מגיעים אליו מורים מבית הספר. אפשרות זו באמת אפשרית, והוא זה שמכונה "חינוך ביתי", אבל פונים אליה רק ​​כשהילד חולה קשה. ניתן לעבור לחינוך ביתי רק מסיבות רפואיות.

"בית ספר בבית" מרמזת על גישה אחרת: כשההורים מלמדים את הילד בעצמם או בעזרת מורים, אבל סגנון ההוראה אינו שונה מבית הספר הטיפוסי. אמא או אבא […] קבעו לוח זמנים ברור, הציגו מערכת של הערכות ומשימות חובה, משכו מורים בכמה מקצועות, הסתמכו על מדריכי בית הספר ותכנית הלימודים.

יתרונות

• מאוד נוח והדרך הקלה ביותר לארגן שיעורים. אתה יכול לקחת תוכנית מוכנה ומוכחת ולפעול לפי האלגוריתם.

מינוסים

• גישה יצירתית ואינדיבידואלית לילד מצטמצמת לכלום. קצב השליטה בתוכנית והגישות להצגת החומר הם ממוצעים, סטנדרטיים ותואמים לתנאים בתי ספר, כאשר יש 20-30 ילדים בכיתה ולמורה אין הזדמנות פיזית להתמודד באופן אישי עם כל אחד מהם. סטוּדֶנט. ובבית, אמא נלהבת מסתכנת להפוך ל"מורה" במובן הרע של המילה, שתתחיל שעון חול, לדרוש לשמור על קצב גבוה, להעריך ולבקר בלי סוף, להציג חומר ביובש מבחינה מדעית.

החינוך המשפחתי מאפשר להתרחק מהמודל האוטוריטרי של החינוך, לשמוע את קולו של הילד עצמו, לראות את צרכיו, רצונותיו ותחומי העניין שלו. אבל "בית ספר בבית" מעכב ולא עוזר לתהליך האינדיבידואליזציה, שכן הילד כאן פועל כצרכן פסיבי של ידע מוכן. ואם בבית ספר ממלכתי מודל כזה מוכתב על ידי המערכת עצמה, בבית שום דבר לא מונע מאיתנו לשנות את האסטרטגיה לדמוקרטית יותר.

אסטרטגיה 2: תוכנית ספציפית, אך פורמטים שונים של למידה

אפשרות זו מתאימה לאנשים שרוצים להסתמך על מסגרת חינוכית מוכנה. יש מספר עצום של תוכניות זמינות: בנוסף לאלו המוכרות רשמית, שלפיהן ילדים לומדים בבתי ספר ציבוריים, ישנן תוכניות סופר, ניסיוניות, זרות. תוכניות רשמיות שאושרו על ידי משרד החינוך ועומדות בתקנים פדרליים (FGOS), לעמוד בדרישה העיקרית: לאפשר לתלמיד לרכוש את הידע המינימלי הנדרש ולעבור תעודה. ייתכן שתוכניות אחרות לא יעמדו בסטנדרטים הרוסיים. לכן, אם תבחרו בתכנית זר או סופר, חשוב לשים לב לנושאים, לכמות החומר והתכנים, כדי שלא תיתקלו בבעיות במעבר ההסמכה.

במה שונה אפשרות זו מהקודמת? העובדה שהורים לוקחים תוכנית מסוימת כבסיס, אבל את החומר עצמו ניתן להציג בדרכים שונות. כלומר, אין צורך להקפיד על ספר לימוד אחד: אתה יכול לצפות בסרטון הדרכה או תוכנית מעניינת בנושא, למצוא הסבר במדריך אחר, ליצור פרויקט וכן הלאה.

יתרונות

• אפשרות זו נוחה להורים: הם לא צריכים "להמציא את הגלגל מחדש" ולהמציא מערכת משלהם. יחד עם זאת, יש מקום ליצירתיות - ההורים לוקחים בחשבון איך הילד תופס את החומר ולומד מידע, נסו לעניין אותו, מצאו ספרים, סרטונים או משחקים שיעזרו לחשוף את הנושאים הדרושים בצורה בהירה, חיה ו בצורה מובנת.

מינוסים

• אם נושא כלשהו "לא מתאים", קשה לילד, גישה זו דורשת מאמץ רב מצד ההורים ויכולה להאט את התהליך.

אסטרטגיה 3: תוכנית משלו המבוססת על בית הספר

אפשרות זו מרמזת שתסתכלו תחילה על תכנית ההערכה, תבררו בבית הספר אליו אתם מחוברים אילו נושאים ילדכם יצטרך לעבור בסוף השנה. ואז, בהתחשב ברשימת הנושאים האלה, חבר את התוכנית שלך. אם תרצה, תוכל להרחיב כמה נושאים או להוסיף חדשים, לקחת תוכניות שונות, ספרי לימוד ולערבב […]. או אפילו לקחת משימות על אותו נושא ממדריכים וספרים שונים. אף אחד לא ימנע ממך להשתמש בתוכנות של המחבר, כמו גם בפיתוחים וברעיונות שלך.

כלומר, באפשרות זו אתה למעשה לוקח בחשבון רק את נושאי ההסמכה, אבל חוץ מזה אתה חופשי לעשות מה שאתה רוצה: נסה גישות שונות, השתמש במדריכי וידאו, מופעים, ספרים - וערבב אותם על סמך העניין והצרכים שלך יֶלֶד.

אתה יכול לשנות נושאים במקומות, לעבור עליהם בסדר שנוח לך ולגבי אותם ספרים, סרטונים, סרטים שמעניינים ומובנים עבור ילדך. אם נושא כלשהו עדיין נתון בצורה גרועה, אתה יכול לעזוב אותו לזמן מה, לעבור על עוד אחד, ואז לחזור, ולעצור עוד קצת על החומרים שהילד היה מחובר אליהם ולהתעמק בהם כמו שצריך.

יתרונות

• גישה יצירתית זו לוקחת בחשבון את קצב הילד, נטיותיו ותחומי העניין שלו. במקביל, היא שומרת על קשר עם תכנית הלימודים בבית הספר, מאפשרת לקחת הסמכות ובמידת הצורך לחזור ללימודים בכל עת.

מינוסים

• הורים יצטרכו לשקוע עמוק בתהליך החינוכי: לחפש אפשרויות שונות להצגת חומר, להראות יצירתיות והבנה פדגוגית, במיוחד על מנת להציג בצורה מעניינת נושאים משעממים הנדרשים למעבר תעודה.

אסטרטגיה 4: תוכנית משלו מבלי להסתמך על בית הספר

במקרה זה, אתה יוצר תוכנית חינוכית משלך, אשר עשויה להיות שונה באופן משמעותי מבית הספר, אך קחו בחשבון באופן מלא את המאפיינים האישיים של הילד ומשקפים את הערכים שלכם משפחות. אתה בוחר הכל: איך להציג את החומר, קצב הלמידה, נושאים ונושאים - ולך לחלוטין בדרך שלך, מבלי להסתכל אחורה אל בית הספר.

אפשרות זו אפשרית אם תחליטו שהילד לא יעבור הערכות ביניים עד לתיכון. בכיתות ט' ויא' הסמכה (במסגרת ה-OGE ובחינת המדינה המאוחדת) היא חובה לכולם, כך שתצטרכו להתכונן בכל מקרה. אבל עד כיתה ט', אתה יכול להתמקד אך ורק ברצונות שלך ובצרכים שלך של הילד.

יתרונות

• גישה זו מציעה גמישות מרבית. להורים יש חופש מוחלט כיצד לחשוב ולהרכיב תוכנית, אילו נושאים ומיומנויות להדגיש.

מינוסים

• אם התוכנית שונה מאוד מהתוכנית הבית ספרית, עליך להבין כיצד הילד יעבור את המבדקים. על פי חוק, העברת תעודות ביניים עד כיתה ט' היא זכות, לא חובה (כלומר, למעשה, לא ניתן לעבור אותן), אבל ה-OGE וה-USE הם חובה בכל מקרה. וכדי להתקבל ל-OGE, על הילד לעבור את ההסמכה לכיתה ט' בכל המקצועות. לכן, נושא ההכנה ראוי לשקול ולקבל את כל ההחלטות מראש.

אסטרטגיה 5: חינוך עצמי

אני מכיר משפחות שבוחרות בדרך של חינוך עצמי, כאשר התוכנית נקבעת על ידי... הילד עצמו. הוא עצמו מחליט מה בדיוק הוא או היא היו רוצים לעשות. הורים במשפחות כאלה לרוב לא רק שלא מפעילים לחץ על ילדים, אלא אפילו לא דוחפים אותם לשום כיוון: המשפחה רק עוזרת לקבל גישה לידע שבו הילד גילה עניין בעצמו.

למשל, אם הוא ירצה פתאום ללמוד ביולוגיה, יעזרו לו לבחור ספרים או שיעורי וידאו, אך לא יקבל הדרכה נוספת, נסחף ומוטיבציה. ואם תחליט להפסיק, הם לא יניאו אותך. הרעיון של חינוך מכוון עצמי הוא שילדים עצמם מרגישים מה שהם אוהבים. אחרי הכל, כאן טמונים הכישרונות של הפרט, אז אתה צריך להקשיב לקריאת הנשמה, ולא לכפות את התחביבים והרעיונות שלך על הילד.

יתרונות

• גישה זו מאפשרת לך לראות את הצרכים והנטיות האמיתיות של הילד, לשקוע עמוק במה שהוא באמת מעוניין בו, מבלי להסיח את דעתו על ידי משימות אחרות. לדוגמה, ילד עשוי ללמוד מספר חודשים בלבד הִיסטוֹרִיָה: לקרוא ספרים, לצפות בסרטונים, ללכת למוזיאונים ולטיולים, לצייר, לעשות אומנות לפי נושאים, פרויקטים וכדומה. אני מכיר ילדים שלמדו הרבה מקצועות עם בלוקים כאלה, ויש בזה היגיון. לרוב קל יותר לאדם לצלול לנושא אחד במשך מספר חודשים מבלי לדאוג לנושאים או הערכות אחרות. עם זאת, גישה זו מביאה לתוצאות חיוביות רק במשפחות שבהן עצם האווירה מעידה על אהבה לידע. אם הילד נשאר לעצמו והתחביבים העיקריים שלו הם משחקי מחשב, אז כנראה שהתוצאה תהיה בדיוק הפוכה.

מינוסים

• קיים סיכון שבבוא העת למעבר הסמכה, הילד לא יהיה מוכן לא רק מבחינת הידע, אלא גם מבחינה פסיכולוגית. עם זאת, ניתן לשפר את הפסיכולוגיה אם הילד עוסק בחלקים מסוימים שבהם יש תחרויות, תערוכות, מצגות, ותמיד ניתן להשיג ידע בעזרת מורים. עם זאת, בכל מקרה, כדאי לשקול מראש כיצד להתכונן להסמכה לכיתה ט' ולעבור את ה-OGE. וקחו בחשבון גם את הסיכון שילד בלמידה מכוונת בשלב מסוים עלול להרגיש עצמם לא ממש מצליחים בהשוואה לילדים אחרים שמצליחים גם לעבור מבחנים וגם ללכת אליהם ספלים.
• בנוסף, עליך לזכור זאת תמיד חוקים עשוי להשתנות ואין ערובה לכך שכל הילדים לא יהיו כפופים להערכות חובה עבור כל כיתה. לכן, לדעתי, בעת עריכת התוכנית, עדיין כדאי לקחת בחשבון את המינימום הדרוש לבית הספר.

הספר "קריאה להורה" יועיל למי שחושב לא לשלוח את ילדו לבית הספר, אלא לקחת אחריות על חינוכו. זה יעזור לכם להבין איך ומה ללמד ילדים כדי שיקבלו ידע איכותי, ולא יסבלו אחת עשרה שנים ליד שולחן בית הספר.

קנה ספר